שימור מבנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: עריכה מיישום נייד |
תגית: עריכה מיישום נייד |
||
שורה 26:
[[קובץ:SternHouse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שימור תוך פירוק והרכבה מחדש - [[בית שטרן]] ברובע [[ממילא]], [[ירושלים]]]]
[[קובץ:City Building, Haifa (8).JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בניין הסיטי (חיפה)|בניין סניף בנק אפ"ק]] ב[[דרך יפו (חיפה)|דרך יפו]] ב[[חיפה]]]]
מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית.
ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין [[הגימנסיה הרצליה]] בתל אביב, אשר הובילה להקמת [[המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]], בחסות
בראשית שנות [[המאה ה-
▲ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין [[הגימנסיה הרצליה]] בתל אביב, אשר הובילה להקמת [[המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]], בחסות וועדת החינוך של [[הכנסת]] ו[[החברה להגנת הטבע]].
▲בראשית שנות ה-2000 החל [[מינהל מקרקעי ישראל]] בהקמת מאגר ממוחשב של כל המבנים לשימור ברחבי הארץ. מהפך משמעותי בתחום השימור בישראל התחולל ב[[מרץ]] [[2009]], כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים ב[[חיפה]] פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור ייאלץ לבנותו מחדש, ואף לשלם קנס{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש|1000437217|24 במרץ 2009}}}}.
==נגישות==
| |||