רב-קומות – הבדלי גרסאות

הגדרה זו, המשקפת בניין שבו כעשר קומות, יפה לתקנות שבהן היא מופיעה. בלשון הדיבור, גם בניין שבו חמש קומות נחשב לרב-קומות (בתקנות מוגדר בניין שגובהו פחות מאשר בהגדרה הנ"ל אך יותר מ-13 מטרים כ"בניין גבוה").

הבחנה של [[מכביהרשות אשהארצית לכבאות והצלה]] בין הגדרת "רב-קומות" ל[[גורד שחקים]] הוצגה על ידי חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי, בריאיון{{הערה|1=[http://www.rav-komot.co.il/54401/ריאיון-עם-חיים-תמם-סגן-מפקח-כבאות-ראשי ריאיון עם סגן מפקח כבאות ראשי חיים תמם]}} לאתר "רב-קומות: הארגון הבין-תחומי"{{הערה|1=[http://www.rav-komot.co.il/ רב-קומות] הארגון הבין-תחומי}} באוגוסט [[2007]]: "מכבי אש נוטים להתייחס למבנה כאל "גורד שחקים" כאשר גובה המבנה הוא מעל גובה המנוף שקיים ברשותם, קרי מבנה שגובהו מעל 42 מטר."

במקומות רבים בארץ ניתן לראות רצף של רבי-קומות. על מנת לחסוך שטחים, עלויות בנייה ואחזקה, חלק מן המערכות עבור צרכים של שני מבנים או יותר ממוקמות בשטח המשותף למבנים, כגון: מפוחים בחניונים, מאגרי מים ותוספות כגון [[חניון|חניונים]], [[חדר כושר|חדרי כושר]], [[סאונה]] ו[[ג'קוזי]]. מספר מבנים הבנויים באופן זה כונו בעבר 'קומפלקס' ובימינו 'מבנן' - שפירושו על פי [[האקדמיה ללשון העברית]] הוא "צביר/אשכול בניינים".