דין משמעתי בצה"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 68:
בשלב הראשון של הדיון בתלונה קצין השיפוט מוודא את זהותו של החייל ומודיע לו מה ההאשמות נגדו. לאחר מכן ניתנת לחייל אפשרות לסרב להישפט בפני הקצין ולבקש להישפט בפני מפקדו של הקצין או בפני בית דין צבאי במידה והקצין השופט הוא קצין שיפוט בכיר כפי שיוסבר בהמשך.
 
לעתים קצין השיפוט סבור שאין מקום לתלונה. כלומר, הוא סבור שבגלל נסיבות העניין אין להאשים את החייל אלא לנקוט באמצעים פחות נוקשים מאשר העמדה לדין (דוגמה למקרה כזה היא כאשר מפקד ב[[טירונות]] מגיש בתחילת הטירונות תלונה נגד חייל ומפקד בכיר יותר מחליט שבגלל שהחייל חדש ועדיין לא מכיר את מערכת החוקים הצבאית אין טעם להעמיד אותו לדין). במקרה כזה יש סמכות חוקית לקצין השיפוט להורות על ביטול התלונה מבלי לדון בה כלל. לאחר ביטול התלונה מפקדו של החייל חייב לאשר את הביטול.
 
בחוק השיפוט הצבאי יש סעיף מיוחד, 159, הקובע כיצד קצין השיפוט ינהל את הדין המשמעתי: