רשות עמק טנסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר "לוגו" ל"סמל" בתבנית# |
מ הסרת רווח כפול באמצעות AWB |
||
שורה 22:
|דף הבית=[http://www.tva.gov/ www.tva.gov]
}}
'''רשות עמק טנסי''' (TVA – Tennessee Valley Authority) היא [[חברה ממשלתית]] ב[[ארצות הברית]] אשר קמה בשנת [[1933]] במטרה
==היסטוריה==
שורה 58:
רשות עמק טנסי אף זכתה לתשומת לבו של ראש ממשלת [[ישראל]], [[דוד בן-גוריון]] באחד מביקוריו הרשמיים בארצות הברית, בחודש מאי, [[1951]].{{הערה|1=לתמונה מביקורם של דוד ופולה בן-גוריון ברשות עמק טנסי, ראו בעמ' 17 במאמר Robert Rook, Race, Water, and Foreign Policy:
The Tennessee Valley Authority’s Global Agenda Meets
“Jim Crow” http://www.blackwell-synergy.com/doi/pdf/10.1111/j.1467-7709.2004.00398.x}}
בשנת [[1954]] רצה הנשיא [[אייזנהאואר]] לסגור את רשות עמק טנסי ולמכור את נכסיה. לצורך המשימה הוא שלח להנהלת החברה ב[[נוקסוויל]] את איש מטהו, גנרל ווגל. אולם, לאחר שהגנרל הגיע לנוקסוויל, למד והתרשם ממפעלי הרשות, הוא שב ל[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ושכנע את הנשיא שלא להוציא לפועל את התוכנית.{{הערה|1= E. M. Hugh-Jones, The Tennessee Valley Authority Fifty Years On. '''The Political Quarterly''', 1983;54:283}}
שורה 65:
הרשות הייתה לייצרן ה[[חשמל]] הגדול במדינה. בשנות השישים היו מחירי החשמל בעמק טנסי מן הנמוכים ב[[ארצות הברית]] כולה ומשכו למקום תעשיות ומעבידים. רשות נהר טנסי הצליחה לשמור על רמת מחירים נמוכה בכך שחיפשה כל העת דרכים להגברת כושר הייצור שלה. בשנות השישים החלה הרשות לבנות [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] להפקת חשמל.
עם פרוץ [[משבר הנפט]] בשנת [[1973]] עלו מחירי החשמל בארצות הברית
הנשיאים [[ג'ימי קרטר|קרטר]] ו[[רונלד רייגן|רייגן]], אף שהראשון היה חבר [[המפלגה הדמוקרטית]] והשני היה [[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקן]] מושבע, היו תמימי דעים באשר לצורך בהמשך קיומה של רשות נהר טנסי. הנשיא קרטר אמר על הרשות כי כאשר נוצרה בשנות השלושים "...יצרה הזדמנויות מכל הסוגים. היא איפשרה לחקלאים לשגשג ולעסקים לפרוח. היא יצרה מקומות עבודה במקום שלא היו. היא נתנה לציבור חיים טובים יותר."
שורה 82:
אף שרשות עמק טנסי הייתה מן המפעלים הבולטים והמוצלחים של [[השפל הגדול: ה"ניו דיל" של הובר|תוכנית ה"ניו דיל"]], היא ספגה ביקורת לא מעטה. מדען המדינה דייויד מיטרני טען כי "הרשות הכניסה מימד חדש למבנה החוקתי של ארצות הברית - ללא שינוי רשמי של החוקה."{{הערה|1=Wolfgang Schivelbusch, '''Three New Deals'''. pp. 158}}, בפעולתה כרשות ממשלתית אוטונומית מול המדינות בברית ובכך לכאורה ניצבה כנגד העיקרון הליברלי-דמוקרטי של הפרדת הרשויות. ההיסטוריון וולפגנג שיוולבוש אף הישווה הרעיונות, התוכניות והפעולות של רשות עמק טנסי לפרויקטים שנעשו באותה תקופה במדינות [[פשיזם|פשיסטיות]]: הפרויקט החקלאי Agro Pontino אותו יזם [[מוסוליני]] בביצות פונטינו מדרום ל[[רומא]] ופרויקט ה[[כביש מהיר|כביש המהיר]] (Autobahn) אותו יזם [[היטלר]] בגרמניה. שלושת הפרויקטים התאפשרו והובלו על ידי מנהיגים [[כריזמה|כריזמטיים]] והתאפיינו בפעולות כוחניות, בטכנולוגיה חדשנית, בתכנון ובעיצוב בקנה מידה כוחני וענקי, הבא לרסן את הטבע לטובת המוני העם.
ההיסטוריון תומאס מקגרו טען כי בהקמת רשות עמק טנסי הצליח רוזוולט "להציל את תעשיית החשמל מחולייה" אולם "הוא היה יכול להגיע לתוצאה דומה בדרך שלא הייתה יוצרת התנגדות כה רבה ורוח רעה."{{הערה|1=Thomas K McCraw. TVA and the power fight, 1933-1939.
עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] ניסו ה[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטים]] בארצות הברית לקדם את רשות עמק טנסי כדגם לחיקוי במדינות [[העולם השלישי]]. ניסיון זה זכה לביקורתם של ה[[המפלגה הרפובליקנית|שמרנים]] אשר טענו כי רשות עמק טנסי היא חברה ריכוזית, [[טכנוקרטיה|טכנוקרטית]], אשר דחקה את רגליהם של יזמים מקומיים בדרכים בלתי מתחשבות. על כן, כאשר רשות עמק טנסי שימשה כדגם לתוכניות מודרניזציה במקומות שונים בעולם השלישי, כגון בדלתה של [[מקונג (נהר)|נהר מקונג]] ב[[וייטנאם]], כישלון התוכנית הביא לביקורות עזות וגישה צינית לתוכניות [[מודרניות|מודרניזציה]] שהצליחו במדינות אחרות.
| |||