היהודים באימפריה העות'מאנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ חאלב ==> חלב#
שורה 81:
הקהילות העיקריות באימפריה היו קהילות [[יהדות איסטנבול|איסטנבול]] (קושטאנדינא בפי היהודים, ובקיצור קושטא'), [[יהדות סלוניקי|שלוניקי]] (ב[[יוון העות'מאנית#היהודים ביוון העות'מאנית|יוון]] המודרנית), [[אדירנה]] (אדריאנופול) והחל מהמאה ה-17 גם [[איזמיר#יהודי איזמיר|איזמיר]]. בארבע ערים אלו התגוררו יותר ממחצית יהודי האימפריה.
 
קיבוצים יהודיים משמעותיים נמצאו גם בערי נמל ובמרכזי מסחר ומינהל, וקהילות בינוניות וקטנות רבות התקיימו באנטוליה, [[יהדות כורדיסטן|כורדיסטן]], הבלקנים וצפון אפריקה. בין הקהילות הבולטות במפת הקהילות העות'מאניות ניתן להזכיר את [[קהיר#יהודים בקהיר|קהיר]], [[דמשק]], [[חאלבחלב#יהודים|חלב]], [[בגדאד#יהודים|בגדאד]] ובצרה במחוזות הערביים; אלג'יר, [[תוניס#השלטון העות'מאני|תוניס]] וטריפולי בצפון אפריקה; [[לאריסה (עיר)|לאריסה]], [[פטרס|פאטראס]], [[יואנינה#יהודי יאנינה|יאנינה]], [[סופיה]], [[פלובדיב]], [[בלגרד#יהדות בלגרד|בלגראד]], סקופיה, [[ביטולה#יהודי ביטולה|מונאסטיר]], [[היסטוריה של בוסניה והרצגובינה#התקופה העות'מאנית|סראייבו]] ו[[יהדות יאשי]] במחוזות האירופיים ("רומלי"). מקום מיוחד נשמר גם לקהילות ארץ ישראל ובראשן ארבע ערי הקודש: [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|ירושלים]], [[צפת#בואם של יהודי ספרד|צפת]], [[חברון#הממלוכים והעות'מאנים|חברון]] ו[[טבריה]]. קהילות נוספות נהנו מפריחה במשך תקופות קצרות, דוגמת [[ניקופול (בולגריה)#הקהילה היהודית של ניקופול|ניקופול]] במאה ה-16, ו[[עכו#התקופה העות'מאנית|עכו]] החל במאה ה-18 ועד 1820.
 
חלק מן המהגרים היהודים לתחומי האימפריה שמרו על ייחודם התרבותי ועל מעמד משפטי נפרד - ה[[גראנה (תוניסיה)|גראנה]] בתוניס, הפרנקוס בחלב ובשלוניקי וה[[סודיט]]ים בתחומי רומניה. קשרים הדוקים התקיימו בין קהילות האימפריה לקהילות יהודיות שהתקיימו לאורך גבולות האימפריה או במרכזי מסחר חשובים. קשרים אלה התבטאו במסחר, הגירה ויצירת קשרי משפחה. בין הקהילות החשובות שקיימו קשרים עם קהילות האימפריה ניתן למנות את קהילות ונציה, רגוזה ([[דוברובניק#יהודי דוברובניק|דוברובניק]]), ליבורנו, אמסטרדם, וינה, טרייסטה. בחלקן התבססו גם קהילות נפרדות של יהודים עות'מאניים, למשל בוונציה במאה ה-16 או בווינה במאה ה-18.