טנזניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←ישראל וטנזניה: עיצוב |
||
שורה 146:
{{הפניה לערך מורחב|יחסי טנזניה-ישראל}}
במהלך [[שנות ה-60]] התהדקו הקשרים בין מדינת [[ישראל]] הצעירה לבין טנזניה. הנשיא הטנזני הסוציאליסטי ג'וליוס ניררה התחבר עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. בין המדינות התפתחו קשרים אמיצים וישראל סייעה לטנזניה בהקמת ה"שירות הלאומי" של המדינה, ה-JKT (בסווהילית : Jeshi la Kujenga Taifa - צבא בניית המדינה). בתחום הבנייה נקשרו קשרים אמיצים בין חברות ו[[אדריכל]]ים ישראלים לבין השלטונות הטנזנאים. שלושת האדריכלים הישראלים אשר בלטו בפעילותם במקום הם [[משה ירמיצקי]], [[גבריאל מרגלית]] ו[[יעקב מרקו]] שתכננו בין השאר את מרכז הצרכנות ב[[דאר א-סלאם]], את "מלון קילימנג'רו" בדאר א-סלאם ואת "מלון ספארי" בשמורת מיקומי.
ניתן לקרוא על הפעילות הרבה של הישראלים בטנגנייקה בשנות ה-60 בספרו של השגריר הראשון של ישראל למדינה, [[רפאל רופין]], "שליחות לטנגנייקה". לאחר מלחמת יום כיפור, במסגרת החרם הערבי, ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה.▼
לאחר מלחמת יום כיפור, במסגרת החרם הערבי, ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה. ב-[[24 בנובמבר]] [[1988]] הכירה טנזניה בעצמאותה של [[הרשות הפלסטינית|פלסטין]] קשרים דיפלומטיים, תיירותיים ומסחריים ענפים מתקיימים בין המדינות. ישראלים נדרשים לוויזת כניסה לטנזניה.
===ספרות בנושא===
▲ניתן לקרוא על הפעילות הרבה של הישראלים בטנגנייקה בשנות ה-60 בספרו של השגריר הראשון של ישראל למדינה, [[רפאל רופין]], "שליחות לטנגנייקה"
==קישורים חיצוניים==
| |||