מריבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 47:
קיים אזכור לנוכחות יהודים בעיר החל מ[[המאה ה-12]]. מקרב בני הקהילה נמנו [[סוחר]]ים ו[[הלוואה בריבית|מלווים ברבית]]. ב-[[1277]] הוקמה [[גטו|השכונה היהודית]] ובה [[בית כנסת]]{{אנ|Maribor Synagogue}}, [[מקווה טהרה]] ו[[תלמוד תורה]]. מבני המגורים אשר בלטו בנוף הסביבה כונו על ידי התושבים המקומיים "מגדל היהודים". כן הוקם [[בית עלמין]]. בראשית [[המאה ה-15]] עמד בראש הקהילה הרב [[ישראל איסרלן|ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי ]] אשר כיהן במשרתו עד [[1455]]. ב-[[1490]] מנתה הקהילה 257 נפשות שהיוו רבע מכלל האוכלוסייה. ב-[[1497]], גורשו יהודי מריבור (מרבורג) על ידי [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. מבנה בית הכנסת הוחרם ובהמשך הוסב ל[[כנסייה]].
 
במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], עת נשלט האזור על ידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] שבו כמה עשרות יהודים להתיישב במריבור. ב-[[1931]] נמנו במריבור 81 יהודים. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו למריבור פליטים מ[[פולין]]. ב-[[1940]] נמנו בעיר 100 יהודים. ב-[[1941]] נכבש האזור על ידי [[גרמניה הנאצית]] ובני הקהילהובהמשך, גורשו בני הקהילה ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. הקהילה לא שוקמה.{{הערה|שם=לוקר|'''הקהילה היהודית במאריבור''', בתוך: צבי לוקר (עורך), [[פנקס הקהילות]] - יוגוסלאוויה, הוצאת [[יד ושם]], ירושלים, 1988, עמוד 171-169.}}
 
בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] שופץ מבנה בית הכנסת והוסב ל[[גלריה]] וב-[[2001]] הוסב ל[[מוזיאון]] ובו מוצגת גם ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר.