ספר המדבר בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
מ ←‏התיישבות חקלאית: קישורים פנימיים
שורה 53:
המחסור התמידי במים, התלות באספקת המים מהצפון, מעט הקידוחים שבוצעו באזור, תנאי האקלים וטיב הקרקע לא נתנו סיכויים טובים לפיתוח החקלאי של האזור. [[שלושת המצפים]] שהוקמו בנגב בשנת [[1943]] - [[בית אשל]], [[גבולות]] ו[[רביבים]], הצליחו לנצל את המים המקומיים לצורך חקלאות{{הערה|1= [[יואל דה-מלאך]] מרביבים הצליח לשכנע את ועדת האו"ם שהנגב עשוי להיות פורח וכך ב[[החלטת החלוקה]] הוא נכלל בתחום המדינה היהודית }}. לאור הניסיון של הקיבוצים הוקמו בנגב היישובים אחד עשר הנקודות במוצאי יום כיפור 1946 ובהמשך[[משאבי שדה]] ו[[שדה בוקר]]. יישוב חקלאי אחד והוא [[נבטים]], הוקם עם אחד עשר הנקודות מזרחית מבאר שבע עם מערכת אספקת מים מקומית.
 
אחרי [[מלחמת ששת הימים]] הוקמו בדרום [[הרי חברון]] (באזור שמעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]) היישובים [[כרמל (מושב)|כרמל]], [[מעון]], [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]] ו[[בית יתיר]], שבשטח החקלאי המצומצם שהיה לרשותם גידלו עצי פרי וכרמי יין. הם קיבלו חלקת אדמה גדולה בבקעת [[ערד]] שם הם מגדלים גידולים חקלאיים רבים, בעיקר מ[[מי קולחין]] של העיר ערד.
 
== לקריאה נוספת ==