הורטיוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←היהודים אצל הורטיוס: קישורים פנימיים |
סקריפט החלפות (שנייה, ורגיליוס) |
||
שורה 7:
אחרי רצח [[יוליוס קיסר]] בשנת [[44 לפנה"ס]], הורטיוס, שהתרשם מהגעתם של [[מרקוס יוניוס ברוטוס]] ו[[גאיוס קסיוס לונגינוס]] לאתונה, הצטרף לצבאם ולחם כ[[טריבון|טריבון צבאי]] ב[[קרב פיליפי]] בשנת [[42 לפנה"ס]] כנגד [[אוקטביאנוס]] ו[[מרקוס אנטוניוס]]. כוחותיהם של ברוטוס וקסיוס הובסו בקרב אך הורטיוס הצליח להימלט על נפשו ולימים סיפר שזרק את מגינו ונמלט משדה הקרב.
לאחר שהוכרזה חנינה לאלה שלחמו נגד אוקטביאנוס, חזר הורטיוס לרומא ומצא שרכושו הולאם וחולק לחיילי הצבא המשוחררים וכך הוא הוכרח לקנות לעצמו משרה של מזכיר במשרדי ה[[קוואיסטור
==יצירותיו==
בשנת 41 לפנה"ס, הקיסר [[אוקטוויאנוס]] העניק חנינה להורטיוס. הורטיוס חזר מן הגלות ל[[האימפריה הרומית|רומי]], וגילה שאביו נפטר ורכושו הוחרם. הורטיוס נאלץ להתחיל לעבוד כמזכירו של גובה-מסים. בתקופה זו הוא החל בכתיבת שירה. שירתו הסיבה את תשומת לבם של [[לוקיוס ואריוס רופוס]], ושל [[פובליוס וירגיליוס מארו]], שני משוררים בעלי שם בעולם ה[[ספרות]] הרומי. דרכם, הורטיוס התוודע ל[[מאיקאנס]]{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' (ירושלים: מאגנס, תשמ"ד) עמ' 26}}
האפודות: בשנת [[31 לפנה"ס]] פרסם הורטיוס 17 שירים שכונו "אפודות" (Epodi) בשל המבנה המיוחד שלהן: שורה ארוכה, ולאחריה – שורה קצרה. הורטיוס כינה את האפודות בשם "יאמבים" (Iambi).{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 29}} בכתיבת האפודות הושפע הורטיוס מסגנונו הלעגני של המשורר היווני הקדום [[ארכילוכוס מפארוס]], שחי במאה השביעית לפנה"ס.{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 3}} האפודות עסקו בנושאים מגוונים, מסיפורי אהבה ועד למלחמות-האזרחים בתקופתו.{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 39}}
הסאטירות (Saturae): עשר הסאטירות הראשונות התפרסמו בספר בשנת [[35 לפנה"ס]], ושמונה נוספות יצאו בשנת [[30 לפנה"ס]].{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 41}} הורטיוס כינה את הסאטירות שלו בשם "שיחות" (Sermones).{{הערה|שם=רחל3א|1=רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 3 }} את הסאטירות חיבר הורטיוס בהשראתו של [[לוקיליוס]], מחבר סאטירות רומי שחי במאה ה-2 לפנה"ס.{{הערה|
בשנת [[35 לפנה"ס]] הורטיוס הקדיש את ספר הסאטירות הראשון שלו
שלושת ספרי השירה הראשונים שפורסמו סביב שנת [[23 לפנה"ס]] הם שהביאו להורטיוס את תהילתו כמשורר. בספר הראשון הורטיוס מקדיש את שלושת השירים הראשונים למאיקנאס, ל[[אוגוסטוס]] ול[[ורגיליוס]].{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 8 }} השירים הינם בעלי איזון – הורטיוס משתמש בחוש מידה ומאזן בין עצב ושמחה. השיר האחרון בספר השלישי הוא צוואתו, שבה חוזה הורטיוס לעצמו תהילת נצח.{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'', עמ' 30}}
|