החינוך העצמאי – הבדלי גרסאות

השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי{{הערה|במסגרת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ChinuchMukar/ האגף לחינוך חרדי]}}, מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים|1.2202886|29 בדצמבר 2013}}}}, כאשר הוקם נקבע כי הוא יתוקצב חלק על ידי המדינה, וחלק מתרומות ומשכר הורים, כך בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%{{הערה|{{הצופה||סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי"|1954/01/11|00401}}}}, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ{{הערה|אייל ברגר, [http://toravoda.org.il/%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C/ "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007], ינואר 2013}}, ולאור פסיקת בג"צ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר יעמוד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sc10ck3_7_34.htm "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד"], חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)}}. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, ובהם ספר פרטיים ורוב מוסדות הלימוד החרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.