עדנה ארבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 19:
|פרסים והוקרה=
}}
'''עדנה ארבל''' (נולדה ב-[[22 ביוני]] [[1944]]) [[פרקליט המדינה|פרקליטת המדינה]] בשנים [[1996]] - [[2004]], ו[[שופט]]ת [[בית המשפט העליון]] בשנים
== ביוגרפיה ==
===ראשית דרכה===
שורה 41:
* המלצתה שלא להגיש [[כתב אישום]] כנגד [[אהוד ברק]] ב[[פרשת עמותות ברק|פרשת עמותות הקש]]{{הערה|{{ynet|אפרת וייס ואטילה שומפלבי|שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר|2801996|22 באוקטובר 2003|}}}}.
* המלצתה על הגשת כתבי אישום כנגד [[בנימין נתניהו]] בפרשת עמדי ובפרשת המתנות.
* המלצתה להגיש כתב האישום כנגד [[יעקב נאמן]], בגין שיבוש מהלכי חקירה, אשר גרמה להתפטרותו מתפקידו כ[[שר המשפטים]]. נאמן הועמד לדין ונמצא זכאי{{הערה|1=ת"פ 7771/96, בבית משפט השלום בתל אביב}}. ארבל ו[[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מיכאל בן יאיר]], טענו כל אחד שהשני היה זה שהחליט להגיש את כתב האישום נגד יעקב נאמן{{הערה|{{nrg|ינון קדרי|היועמ"ש לשעבר נגד לפיד|745/305|22 ביוני 2004||1|}}}}. [[יוסף לפיד]], שכיהן
* המלצתה להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה, [[אריאל שרון]] ובנו [[גלעד שרון|גלעד]], על מעורבותם ב[[פרשת האי היווני]]. המלצתה זו לא התקבלה על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[מני מזוז]], וגררה עימות מתוקשר בינו לבין ארבל{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|מתקפה חזיתית על ארבל, עתירה נגד מזוז|2932855|16 ביוני 2004|}}}}{{הערה|{{ynet|טל רוזנר|מזוז: עדנה ארבל הציבה מטרה להאשים את שרון|2932634|15 ביוני 2004|}}}}.
שורה 51:
* העיתונאי [[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]] הביע התנגדותו בפני הוועדה לבחירת שופטים ועתר ל[[בג"ץ]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/170/047/f01/04047170.f01.HTM בג"ץ 4717/04 יואב יצחק נ' הוועדה לבחירת שופטים ואחרים]}}, אך עתירתו נדחתה.
ב-[[6 במאי]]
במהלך שקילת מינויה של ארבל לבית המשפט העליון, ובעת כהונתה כפרקליטת המדינה, קורות חייה הרשמיים של ארבל הציגו אותה כבעלת תואר שני. לאחר מינויה פרסם יואב יצחק כי במשך שנים כתבה ארבל בקורות חייה כי סיימה בשנת [[1979]] את לימודיה לתואר שני, אף על פי שהיא מחזיקה בתואר ראשון בלבד{{הערה|1=[http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50241-00.html?tag=13-21-25 ארבל מסרה במשך שנים דיווח כוזב לפיו "סיימה את לימודיה לתואר שני"], יואב יצחק, מחלקה ראשונה, 15.7.04}}. רק לאחר פרסום זה, תיקנה השופטת ארבל את קורות חייה באתר הרשות השופטת.
שורה 67:
בתביעה של אזרח מול [[מפעל הפיס]] חידשה עיקרון בדרישת [[תום לב]] ב[[חוזה|חוזים]] על פיו גם עמידה דווקנית על זכות, אף ללא קיומן של נסיבות המעידות על התחכמות, תחבולה או הכשלת הצד שכנגד יכולה להיחשב כחוסר תום לב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/660/019/w11/07019660.w11.htm ע"א 1966/07], סעיף 41}}.
מתוקף גישתה של עמידה עם החלש היא גם תמכה בצמצום תחולת הגנת ה[[התיישנות]]. בדעת מיעוט שנדחתה על ידי חבריה למותב בקשה לקבוע שמרוץ ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח תאונות מתחיל לא במועד אירוע התאונה אלא במועד התגבשות הנכות הצמיתה של התובע{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/060/018/t07/05018060.t07.htm ע"א 1806/05]}}. באופן דומה, בקשה לקבוע בניגוד לדעת עמיתיה למותב שהתיישנות על נזק תחול רק 7 שנים לאחר גילוי הנזק בפועל על ידי התובע ולא 7 שנים לאחר שהנזק היה ניתן לגילוי באופן אובייקטיבי. להצדקת פרשנות זאת של החוק היא כתבה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/060/022/r11/08022060.r11.htm ע"א 2206/08 יחזקאל סיגמן נ. חב' דובק בע"מ],
:"לטעמי פרשנות הוראות ההתיישנות צריכה להיעשות, ככל הוראת חוק אחרת, בהתאם לפרשנותה התכליתית. עם זאת, במסגרת פרשנות זו יש ליתן את הדעת על הפגיעה בזכותו המהותית של התובע אשר שלילתה נעשית לא מעצם התרשלותו בהגשת התביעה, אלא בגלל שהתרשלותו הביאה לפגיעה באינטרס של הנתבע... עוד יש לתת את הדעת על הקושי של אוכלוסיות מסוימות לבוא בשעריו של בית המשפט. המבחן הסובייקטיבי, על אף שיש לו חסרונות הכרוכים בפגיעה באינטרסים של הנתבע, יש בו כדי לעשות לעתים צדק עם אוכלוסיות שאמת המידה של האדם הסביר אינה עושה עימם צדק."
ובמקום אחר הוסיפה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/910/105/r04/06105910.r04.htm ע"א 10591/06] וראו גם [http://elyon1.court.gov.il/files/07/100/034/a02/07034100.a02.htm בג"ץ 3410/07]}}:
שורה 75:
== לקריאה נוספת ==
* עדנה ארבל
==קישורים חיצוניים==
* {{שופט|3291995}}
| |||