מיתני – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Near East 1400 BCE-he.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס]]

[[קובץ:Cuneiform letter to Amenhotep III.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מכתבו של תושרתה מלך מיתני ל[[אמנחותפ השלישי]] מלך מצרים]]

 

תקופת גדולתה של מיתני הייתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]]. בתקופה זו התפשטה דרומה והפכה לכוח העיקרי שעמד מול [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]] בתקופת [[הממלכה החדשה]]. במחצית [[המאה ה-16 לפנה"ס]] ניהלו [[פרעה|פרעוני מצרים]] [[אמנחותפ הראשון]] ו[[תחותמס הראשון]] מלחמות עם ממלכת מיתני שהתפשטה דרומה והפכה ב[[המאה ה-16 לפנה"ס|מאות ה-16]] עד ה-14 [[לפנה"ס]] לכוח העיקרי שעמד מול המצרים. בראשית [[המאה ה-15]] כבשה מיתני חלקים ניכרים מ[[כנען]] ו[[סוריה]]. שטחה כלל את רובה של [[סוריה]], חלקים מ[[טורקיה]] של היום כמו [[כיזוואתנה]], וחלקים גדולים מצפון [[עיראק]] של היום. גבולה הדרומי היה עם האימפריה המצרית. בתקופתם של המלכים: "שַׁ‏אוּ‏שַ‏תַ‏ר" (1480 לפנה"ס לערך) ו-"תוּ‏שרַ‏תה" (1400 לפנה"ס לערך) הייתה מיתני אחת המעצמות הגדולות של קדמת אסיה. השפעתה הגיעה עד [[דמשק]] ו[[גבל]] בחוף הלבנוני. מיתני תמכה במלכי [[כנען]] במאבקם כנגד [[תחותמס השלישי]]. במסעו השמיני של תחותמס השלישי הוא ניצח את מיתני, אבל לא הצליח לכבוש את [[סוריה]]. גם בנו של תחותמס השלישי - [[אמנחותפ השני]] יצא למסע קרב כנגד מיתני. המסעות בכללם לא צלחו, אבל הושג איזון בין מצרים למיתני. שתי הממלכות קבעו את גבול תחומי ההשפעה שלהם שעבר בין אזור קדש שבסוריה ל[[בקעת הלבנון]].