חוג חזון איש – הבדלי גרסאות

גם בקרב שאר הציבור הליטאי, החזון איש נחשב לפוסק ההלכה המרכזי לאחר ה"חפץ חיים"{{הערה|למשל, דברי הרב שך מכתבים ומאמרים עמ' פד "כמו כן כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים מה שיש פסקי החזון איש".}}. הוא תרם למגמת ההחמרה ההלכתית אשר כיום נחשבת למאפיין של הציבור הליטאי. עם השנים מעמדו התקבע, עד שלמשל גם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] הירושלמי החל ב[[שנות ה-90]] להחמיר יותר כפסקי החזון איש. בין הפסקים שהתקבלו ברוב הציבור הליטאי: קריאת ה[[הפטרה]] בנביא{{הערה|נפסק ב[[משנה ברורה]] על פי [[הגר"א]], אך למעשה המנהג התקבל בעיקר בהשפעת החזון איש והרב מבריסק.}}, שמירת קדושת [[שמיטה|שביעית]] בפירות נוכרי מארץ ישראל. כמו כן נפוצות בציבור הליטאי בעקבות פסיקתו הימנעות משימוש בחשמל מ[[חברת החשמל]] בשבת, החמרה על אי טלטול בשבת אף במקום שיש עירוב (אנשי חוג חזון איש מחמירים גם על נשים) ו[[תרומות ומעשרות|עישור]] לחומרה אף במוצרים המעושרים על ידי נותני הכשרות. בנושאים אחרים רוב הציבור לא קיבל את פסיקתו, כך בנושא שימוש במים בשבת, [[שימוש באור נרות בשבת|אי לימוד לאור החשמל בשבת ללא שומר]], אכילתאו מנהגו באכילת [[מצות יד]] וחומרות אלו הן נחלת החוג בלבד. בשנות ה-90 החל להתבלט בבני ברק הרב [[מרדכי גרוס]], רב ליטאי ממוצא הונגרי, ותלמידו של הרב וואזנר אשר אינו פוסק דווקא לפי פסקי החזון איש ובהשפעתו התמעטה בציבור הליטאי ההליכה בפסקי החזון איש.