גינטר גראס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Günter Grass, 2004.jpg|שמאל|ממוזער|
'''גינטר גראס''' (ב[[גרמנית]]: '''Günter Grass''') {{כ}} ([[16 באוקטובר]] [[1927]] – [[13 באפריל]] [[2015]]) היה [[סופר]] ו[[משורר]] [[גרמני]] וחתן [[פרס נובל לספרות]]. הוא התגורר בעיר [[ליבק]] שבצפון גרמניה, שם גם מצוי
==ביוגרפיה==
גראס נולד ב[[העיר החופשית דנציג|דנציג]] (כיום [[גדנסק]] שב[[פולין]]) בשנת 1927. אביו, וילהלם (וילי) גראס, היה [[פרוטסטנטי]] ממוצא גרמני ואמו, הלנה, הייתה [[קתולית]] ממוצא [[פולין|פולני]]-[[קשובים|קשובי]].{{הערה|1=קשובים הם קבוצה אתנית סלאבית, תושבי חבל [[פומרניה]] / [[פומרליה]]}} לזוג הייתה חנות מכולת ודירה בשכונת Langfuhr בצפון העיר. בעת שנולד הייתה דנציג, שרוב תושביה היו גרמנים, "עיר חופשית", שלא השתייכה למדינה כלשהי.{{הערה|בשפה, בתרבות ומבחינה מדינית הייתה קרובה מאוד ל[[פרוסיה|פרוסיה (גרמניה)]], ואילו מבחינה גאוגרפית היוותה מובלעת בתוך [[פולין]] שהקיפה אותה.}} גראס הרבה לכתוב על דנציג והרקע המיוחד שלה ותושביה. בהשפעת אמו הקתולית, שימש גראס
===שירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה===
גראס היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראי "[[היטלר יוגנד]]" שההצטרפות אליה הייתה חובה בימי השלטון הנאצי. בשנת 1942 התנדב ל-Reichsarbeitsdienst (כוחות עזר שסייעו ל[[ורמאכט|וורמאכט]]). בנובמבר 1944, לקראת תום המלחמה, גויס ל[[וואפן אס אס]]{{הערה|{{הארץ|תום שגב|גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה|1.1373169|26 באוגוסט 2011}}.}}. עובדת היותו לוחם בשורות הצבא הגרמני בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה ידועה זמן רב,{{הערה|שם=אלתרמן|{{מעריב|נתן אלתרמן|"תוף הפח" וכלי הרוח|1967/04/07|00600}}}} אך על כך שהשירות היה במסגרת הוואפן אס אס סיפר גראס רק בשנת 2006. בראיון לעיתון "[[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג]]", שהעניק עם יציאתו לאור של ספרו האוטוביוגרפי "קילוף הבצל", סיפר גראס שהתנדב לשירות ב[[צוללת|צוללות]], אולם כיוון שיחידה זו הפסיקה לגייס חיילים, גויס, מבלי שביקש זאת, לשורות הוואפן אס אס, ב[[דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית]] (פרונדסברג), ובה שירת עד לפציעתו ונפילתו בשבי ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבאד]] ב-[[20 באפריל]] [[1945]]. גראס נכלא ב[[מחנה שבויים]] אמריקאי, ושוחרר ממנו בשנת 1946. לדבריו, התנדב לשירות הצבאי כדי לברוח מביתו וממשפחתו. עקב השתהותו הממושכת בחשיפת שירותו בוואפן אס אס נמתחה על גראס ביקורת רבה.{{הערה|{{ynet||הסופר גינתר גראס הודה: שירתתי באס.אס|3289894|12 באוגוסט 2006|}}{{ש}}{{הארץ|אבנר שפירא|אנחנו ואני והמלחמה ההיא|750112|14 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{הארץ|אי-פי|גינתר גראס תובע מו"ל על טענה שהתנדב לאס-אס|927909|26 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{nrg|סוכנויות הידיעות|גינטר גראס: הייתי באס-אס|464/284|13 באוגוסט 2006||1|1}}}}▼
▲גראס היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראי "[[היטלר יוגנד]]". בשנת 1942 התנדב ל-Reichsarbeitsdienst (כוחות עזר שסייעו ל[[ורמאכט|וורמאכט]]). בנובמבר 1944, לקראת תום המלחמה, גויס ל[[וואפן אס אס]]{{הערה|{{הארץ|תום שגב|גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה|1.1373169|26 באוגוסט 2011}}.}}. עובדת היותו לוחם בשורות הצבא הגרמני בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה ידועה זמן רב,{{הערה|שם=אלתרמן|{{מעריב|נתן אלתרמן|"תוף הפח" וכלי הרוח|1967/04/07|00600}}}} אך על כך שהשירות היה במסגרת הוואפן אס אס סיפר גראס רק בשנת 2006. בראיון לעיתון "[[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג]]", שהעניק עם יציאתו לאור של ספרו האוטוביוגרפי "קילוף הבצל", סיפר גראס שהתנדב לשירות ב[[צוללת|צוללות]], אולם כיוון שיחידה זו הפסיקה לגייס חיילים, גויס, מבלי שביקש זאת, לשורות הוואפן אס אס, ב[[דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית]] (פרונדסברג), ובה שירת עד לפציעתו ונפילתו בשבי ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבאד]] ב-[[20 באפריל]] [[1945]]. גראס נכלא ב[[מחנה שבויים]] אמריקאי, ושוחרר ממנו בשנת 1946. לדבריו, התנדב לשירות הצבאי כדי לברוח מביתו וממשפחתו. עקב השתהותו הממושכת בחשיפת שירותו בוואפן אס אס נמתחה על גראס ביקורת רבה.{{הערה|{{ynet||הסופר גינתר גראס הודה: שירתתי באס.אס|3289894|12 באוגוסט 2006|}}{{ש}}{{הארץ|אבנר שפירא|אנחנו ואני והמלחמה ההיא|750112|14 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{הארץ|אי-פי|גינתר גראס תובע מו"ל על טענה שהתנדב לאס-אס|927909|26 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{nrg|סוכנויות הידיעות|גינטר גראס: הייתי באס-אס|464/284|13 באוגוסט 2006||1|1}}}}
===פעילות פוליטית לאחר המלחמה===
[[קובץ:Ostermarsch Frankfurt 2012.JPG|ממוזער|236 פיקסלים|הפגנה נגד נשק גרעיני בעיר [[פרנקפורט]]. אחת המפגינות אוחזות בדיוקן של גינטר גראס.]]
בין השנים [[1946]] ל-[[1947]] עבד ב[[מכרה]] ב[[דיסלדורף]], קיבל הכשרה כ[[סתת]], והפך לפעיל שלום בולט. בתום המלחמה הצטרף לקבוצה של [[אינטלקטואל|אנשי רוח]] בשם "[[קבוצת 47]]". הרעיון מאחורי הקבוצה היה שיקום התרבות הגרמנית
גראס ביקר פעמים אחדות ב[[ישראל]] וזכה לאהדה, אם כי בביקורו הראשון, באפריל 1967, החליטה [[אגודת הסופרים]] שלא לערוך לו קבלת פנים רשמית.{{הערה|{{מעריב||אגודת הסופרים תדון שוב ביחסה לסופר גינתר גראס|1967/03/13|00700}}}} [[נתן אלתרמן]] כתב בזכות החלטה זאת, על אף שגם ציין בנוגע לשירותו של הסופר בצבא הנאצי כי: "פרק נעורים זה אינו גורע מדמותו כלוחם אנטי-נאצי, אלא אף מוסיף לדמות זו את צלקת הניסיון האישי המר".{{הערה|שם=אלתרמן}} בשנת 1971 ביקר בישראל במסגרת "שבוע התרבות הגרמנית".{{הערה|{{דבר||בן-אהרון לגינתר גראס: עיתוי 'שבוע התרבות' - טעות אומללה|1971/11/18|00307}}}} בשנת [[1973]] נלווה גראס אל [[קאנצלר גרמניה]], [[וילי בראנדט]], בביקורו בישראל.{{הערה|{{מעריב||גינתר גראס נפגש עם סופרים בירושלים|1973/06/10|00209}}}}
גראס היה תומך פעיל של [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]], ותמך במסע הבחירות של [[וילי בראנדט]]. בשנות ה-80 פעל במסגרת
גראס נודע במאבקיו למען שלום ברחבי העולם ונגד נשק גרעיני.
==="מה שחייב להיאמר" - ביקורת על מדיניות ישראל===
| |||