חינוך ממלכתי דתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Myrtle Spark (שיחה | תרומות) ←זרם המזרחי - שורשי החינוך הממלכתי דתי: רקע להקמת החינוך הממלכתי-דתי תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית |
|||
שורה 1:
'''חינוך ממלכתי-דתי''' ('''חמ"ד''') ניתן ב[[ישראל]] על פי [[חוק חינוך ממלכתי]] משנת [[1953]] בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים דתיים" לעומת החינוך ה"כללי" החילוני. הוא הוקם על בסיס "[[זרם המזרחי]]" - זרם החינוך של [[תנועת המזרחי]]
==זרם המזרחי - שורשי החינוך הממלכתי דתי==
רעיון ההקמה של זרם חינוכי דתי
השאלה אודות החינוך והתרבות העסיקה את ראשי הציונות כבר מ[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|הקונגרס הציוני הראשון בבאזל]], החרדים אשר חששו מאופי "חופשי", משמע חילוני של התנועה המתפתחת, זכו להבטחה מראש הקונגרס [[בנימין זאב הרצל|תיאודור הרצל]] כי הציונות לא תעשה דבר העלול לפגוע בהשקפה הדתית של זרם כלשהו ביהדות. עם זאת, דרישה לקבוע מדיניות בתחומי החינוך והתרבות הובילה למחלוקת אשר ממשיכה עד ימינו אנו.
ההחלטה של [[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|הקונגרס הציוני החמישי]] בבאזל בשנת 1901 כי חינוך העם היהודי ברוח הלאומית הוא אחד מהיסודות החשובים של התכנית הציונית, הובילה להקמת התארגנות חרדים בתוך ההסתדרות הציונית וייסוד תנועת המזרחי. ההחלטה לבסס את החינוך הציוני על שתי ועדות, אחת '''מסורתית''' שניה '''מתקדמת''', התקבלה שנה לאחר מכן ב[[ועידת מינסק|קונגרס הציוני הרוסי במינסק]]<ref>משה רינות, '''אידאולוגיה וחינוך: הפולמוס בשאלות התרבות בקונגרסים הציוניים בשנים והשפעתו על עיצוב החינוך בארץ-ישראל'''. עיונים בחינוך, אוקטובר 1975: 27-38.</ref>. פיצול נוסף בתנועה הדתית עצמה החל עם הקמת [[אגודת ישראל]] בשנת 1912 אשר התנגדו לשילוב לימודי קודש וחול והמשיכו להתקיים באופן עצמי.
ראשית יישום חינוך "המזרחי" ב[[ארץ ישראל]] עם הגעתו של הרב [[יהודה לייב מימון]] בתרס"ה (1905) והקמת בית הספר [[תלמוד תורה אחווה]] ביפו, שהפך ל"[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]".
בתי הספר של זרם המזרחי ולאחר מכן של החינוך הממלכתי-דתי נקראו בשם "[[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]]"{{הערה|1= [[תחכמוני (דמות מקראית)|תחכמוני]] הוא מראשי הגיבורים אשר לדוד, לומד תורה וראש ה[[סנהדרין]].}}. על בית הספר הראשון שנשא שם זה כתב [[אברהם יצחק הכהן קוק |הרב קוק]] ב[[ה'תרס"ח]] ([[1908]]) אל חברי המזרחי ב[[אירופה]]:
{{ציטוט|תוכן=בעיר הקודש יפו כבר נמצא בית ספר אחד, אשר מטרתו מתאימה לחפץ כבודם, והוא בית ספר 'תחכמוני' שחברו בו תורה וחכמה, והשלטת השפה העברית, בתור שפת לימודים, והוא נוסד כולו על פי חפץ שלומי אמוני ישראל, באופן שכל יראי ה' והחרדים את דברו יוכלו למצוא בו חפץ, והכל יכנס תחת שם בית ספר "מזרחי".|מקור=הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תרס"ח|מרכאות=כן}}
המגמה החינוכית של "זרם המזרחי" הייתה חינוך דתי [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] בשילוב רוח ה[[ציונות]]
מיסוד מעמד חינוך "המזרחי" כזרם רשמי בחינוך הציוני החל לאחר [[ועידת לונדון (1920)|ועידת לונדון]] של ההסתדרות הציונית ביולי 1920 אשר אישרה [[פלורליזם בחינוך|פלורליזם]] במערכת החינוך העברי בארץ ישראל על ידי הכרה בסוגים שונים של בתי ספר. בתי הספר החילוניים כונו "[[שיטת הזרמים בחינוך|כלליים]]" מול בתי הספר ה"חרדים". הבסיס המשותף לכל בתי הספר היה ה[[עברית|שפה העברית]] והכרה באופי יהודי-לאומי של החינוך. ההסדר נקבע מתוך חשש ש"המזרחי" יקים מערכת חינוך דתית נפרדת מ[[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציוניות]] ומתוך תקווה כי מפלגת המזרחי תפעל לקרב את החוגים האורתודוקסים באירופה לציונות ולארץ ישראל<ref>משה רינות, '''הפולמוס על עיצוב מערכת החינוך העברי בארץ-ישראל ( 1920-1918),''' הציונות, ה', תשל"ח, 114-78.</ref>.
בשנת 1950 חל משבר בעקבות [[החינוך האחיד]] לילדים במחנות העולים בטענה לכפייה אנטי-דתית, רוב התלונות הגיעו מ[[יהדות תימן|יוצאי תימן]] שרבים מהם עלו באותה תקופה. טענה מקובלת גורסת כי יהודי [[תימן]], בניגוד לשאר העולים, לא נפגשו מעולם עם שלטון אירופאי מערבי ועובדה זו גרמה ליוצאי תימן לדבוק ב[[דת]] וב[[מסורת]] יותר מיוצאי ארצות אחרות. עם הגיעם למחנות העולים הם התקשו מאוד לקבל את העובדה שלא ניתן להם להמשיך בחינוך המסורתי, ולהפקיד את חינוך ילדיהם בידי ה[[מלמד|מורי]]. הם קבלו כנגד הלימודים המעורבים (בנים ובנות) במוסדות החינוך האחיד, ומיעוט ב[[תלמוד תורה]]. המצב התפתח ואף הפך לאלים- המדינה הפריעה ללימוד התורה של הילדים ואף דווחו מספר מקרים של גזיזת [[פיאות]]. ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]] הקים ועדת חקירה שבראשה עמד השופט [[גד פרומקין]]. הועדה קבעה כי לא הייתה מצד הממשלה כל כוונה לכפייה אנטי-דתית אלא רצון להכשיר את נוער העולים להשתלבות בארץ, אך במקביל התקיימה הזנחה קשה של ענייני החינוך הדתי. הוחלט כי לילדי עולי תימן במחנות העולים יוענק חינוך דתי. מקרה זה חידד את הרגישות לגבי החינוך הדתי, ולהצלחת המפלגות הדתיות לשמור על עצמאות באמצעות מערכת חינוך ממלכתית מפוצלת בין חילונית ודתית.
== חזון החמ"ד ==
שורה 22 ⟵ 32:
==הבסיס החוקי==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
[[חוק חינוך ממלכתי]], שאושר בכנסת באוגוסט 1953, בא לבטל את [[שיטת הזרמים בחינוך]], והביא להחלפת "זרם המזרחי" בחינוך הממלכתי דתי, שבניהולו של משרד החינוך. בחוק נקבעו פריבילגיות מסוימות לחינוך הממלכתי-דתי והוחלט שיהיה עליו ממונה דתי אורתודוקסי וששר החינוך יידרש להתייעץ עם מועצה מיוחדת בכל הקשור בחינוך זה. בתי הספר של [[החינוך העצמאי]] של הזרמים ה[[חרדים|חרדיים]] ובתי הספר של [[אגודת ישראל]]
ב[[חוק חינוך ממלכתי]] התשי"ג-1953 נכתב: {{ציטוטון|'''חינוך ממלכתי דתי''' פירושו - חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם, ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית}}
שורה 31 ⟵ 41:
בשנת הלימודים התשע"א למדו במערכת החינוך בישראל מגן טרום חובה ועד כיתה י"ב כ-1.57 מיליון תלמידים, כאשר 266,000 (17%) מתוכם למדו במערכות החינוך של החמ"ד. בבתי הספר עצמם (ללא הגנים) מהווים תלמידי החמ"ד 14% מכלל התלמידים במדינה{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 11 }}. ב-80% מבתי הספר העל-יסודיים בחמ"ד נהוגה הפרדה מגדרית בין בנים ובנות, כאשר בבתי הספר היסודיים מגמות ההפרדה התעצמו מאוד מאז שנת 2000: בעוד בשנת 2000 רק 43% מתלמידי החמ"ד בחינוך היסודי למדו בכיתות נפרדות בשנת 2015 כבר 61% למדו בכיתות נפרדות{{הערה|1=[[אייל ברגר]], [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[יולי 2015]], עמוד 27 }}. עם זאת, למרות שמדובר בחינוך דתי כ-25% מהתלמידים בחמ"ד מגיעים מבתים מסורתיים או חילוניים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 17 }}.
הרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החמ"ד
== מאפיינים לימודיים והישגים ==
מלבד המקצועות הכלליים הנלמדים בחינוך הממלכתי, בבתי הספר של החמ"ד מקדישים גם שעות רבות ללימודי קודש ובכלל זאת: תנ"ך, תושב"ע, תלמוד, דינים ומחשבת ישראל. בחלק מהמקצועות הכלליים, כדוגמת ספרות והיסטוריה, תלמידי החמ"ד לומדים תוכנית לימודים ייחודית המותאמת לערכי החמ"ד ומשנתו.
לבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי ישנן דרישות שונות של [[מקצועות חובה|מקצועות החובה]] לקבלת [[תעודת בגרות]]: לימוד מוגבר של תנ"ך ברמה של לפחות 3 יח"ל ולימודי [[תורה שבעל-פה|תושב"ע]] ברמת 3 יח"ל. בניגוד לבתי הספר של הממלכתי-חילוני, בתי הספר בחמ"ד יכולים לבחור בין לימודי [[מחשבת ישראל]] או [[ספרות]]. בחלק מבתי הספר ישנה חלוקה של יחידת לימוד אחת לספרות ואחת למחשבת ישראל, ובאחרים לומדים רק מחשבת ישראל.
הישגי תלמידי החמ"ד בבחינות המיצ"ב נמוכים במעט מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי במקצועות מתמטיקה, מדעים ועברית. לעומת זאת, במקצוע האנגלית הישגי תלמידי החמ"ד נמוכים באופן ניכר מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי, ומגמה זו ניכרת גם באחוז הנמוך של תלמידי החמ"ד הניגשים לבחינת חמש יחידות באנגלית, ובהישגים הנמוכים של בוגרי החמ"ד בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch dati.pdf '''לימודי האנגלית בחברה הדתית-לאומית'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ינואר 2016]], עמוד 34}}.
== בוגרי החמ"ד ==
מתוך כ-7,000 בנים המסיימים את כיתה י"ב בחמ"ד בכל שנתון, כ-30% ממשיכים
לעומת זאת, רוב מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס של בנות לצבא וכך רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד אינן פונות לשירות צבאי אלא לשירות לאומי. כ-75% מבוגרות החמ"ד המבצעות שירות לאומי עושות זאת במשך שנה אחת לעומת 25% שהשירות הלאומי שלהן אורך שנתיים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 45-37}}. עם זאת, כרבע מבוגרות החמ"ד פונות לשירות צבאי, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה באחוזי המתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד, תופעה שמעוררת דיון ומחלוקת בין הזרמים השונים בציונות הדתית.
==ראו גם==
* [[תחכמוני (בית ספר)|בית הספר תחכמוני]]
* [[יצחק יעקב ריינס|הרב יצחק יעקב ריינס]]
* [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]
* [[אפיקים (תוכנית לימודים)|תוכנית אפיקים]]
* [[שיטת הזרמים בחינוך]]
* [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]
== קישורים חיצוניים ==
שורה 57 ⟵ 74:
* אייל ברגר, [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf החינוך הממלכתי דתי- תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג], באתר [http://www.toravoda.org.il/ נאמני תורה ועבודה]
* {{mako|אורית רונאל|מלחמות היהודים|ef7e9d437277931006|weekend-articles|30 באוגוסט 2012}}
* מלכה כץ, [https://www.academia.edu/9491792/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%A5_-_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99_-_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%AA%D7%A8%D7%A2%D7%97-%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%93_1918-1924 פעילותם של ספרדים ובני עדות המזרח במזרחי בארץ ישראל ובארצות המזרח תרעח-תרפד 1918-1924]
== הערות שוליים ==
| |||