תקרית קיוג'ו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''תקרית קיוג'ו''' היה מרד נפל שפרץ בלילה שבין ה-14 ל-15 באוגוסט שהיה נסיון הפיכה כנגד ממשלת יפן דאז שבראשה עמד [[קנטארו סוזוקי]]. נסיון ההפיכה הצבאית נודע בכינוי תקרית קיוג'ו (宮城事件, Kyūjō Jiken) ופרץ שעות מספר לפני ההכרזה הרשמית של הקיסר על כניעת יפן.

ההפיכה אורגנה על ידי משרד המטה של הצבא הקיסרי וקציני משמר הקיסר שדרשו שלא להיכנע ולהמשיך להילחם. הקצינים הרגו את רב סרן טאקשי מורי מחטיבהמהחטיבה 1הראשונה של משמרות הקיסר וניסו לפרוץ אל ארמון הקיסר בטוקיו (קיוג'ו) ולהשים את הקיסר במעצר בית תוך שימוש בחיל הפרשים השני של המשמר הקיסרי אך הקצינים ניסו נכשלו לשכנע את צבא המחוז המזרחי והפיקוד העליון של הצבא להתקדם לכיבוש טוקיו. כאשר הקצינים ראו כי ההפיכה נכשלת רבים מהם הבינו שכבודם אבד וביצעו טקס חראקירי והתאבדו. משכך, נמשכו התכניות המקוריות לקראת כניעת יפן.
 
==רקע==
 
עלב-[[26 ביולי]] באסיפת [[פוטסדאם]] בגרמניה הונפקה הכרזה בדבר תנאי הכניעה של יפן. כשתוכן הכרזת פוטסדאם הגיע לידי שר החוץ היפני [[שיגנורי טוגו]] הוא מסר את עותק ההכרזה לידי הקיסר. לאחר שהשניים עברו על תוכן ההצהרה שאל הקיסר את טוגו אם התנאים הללו הם הטובים ביותר בהתחשב בנסיבות. טוגו השיב בחיוב. בתגובה ענה הקיסר "אני מסכים. בעיקרון ה[תנאים]ם מתקבלים על הדעת".
ב-26 ביולי באסיפת פוטסדאם בגרמניה הונפקה הכרזה
על תנאי הכניעה של יפן. כשתוכן הכרזת פוטסדאם הגיע לידי שר החוץ היפני שיגנורי טוגו הוא מסר את עותק ההכרזה לידי הקיסר. לאחר שהשניים עברו על תוכן ההצהרה שאל הקיסר את טוגו אם התנאים הללו הם הטובים ביותר בהתחשב בנסיבות. טוגו השיב בחיוב. בתגובה ענה הקיסר "אני מסכים. בעיקרון ה[תנאים]ם מתקבלים על הדעת".
 
ברם, בסוף יולי שאר משרדי הממשלה לא היו מוכנים לקבל את ההצהרה. ב-[[9 באוגוסט]] [[1945]] [[ממשלת יפן]] החליטה לקבל את תנאי [[הסכם פוטסדאם]], זאת לאחר הטלת פצצות האטום על [[הירושימה]] ונגסאקיו[[נגסאקי]], הכרזת [[ברית המועצות]] על פתיחת חזית נגד יפן ואובדן השטחים באסיה. באותו היום, [[המועצה העליונה לניהול המלחמה]] נפתחה בפני בית הדין הקיסרי. בכינוס המועצה פנו [[ראש ממשלת יפן|ראש הממשלה]] [[קנטארו סוזוקי]], שר הצי [[מיצומאסה יונאי]] ושר החוץ שיגנורי טוגו אל הקיסר [[הירוהיטו]] והציעו כי יפן תקבל את תנאי הסכם פוטסדאם ותיכנע ללא תנאים לבעלות הברית.
לאחר ישיבה שהתקיימה במקלט להגנה מפני תקיפות אוויריות, ראש הממשלה סוזוקי הופיע בפני המועצה העליונה לניהול המלחמה שהפכה למועצה הקיסרית ובה נכח גם הקיסר והחל מליל ה-[[10 באוגוסט]] התנהלו ישיבות המועצה מתחת לאדמה. הירוהיטו הסכים לבסוף לדעת שר החוץ שלו להיכנע לבעלות הברית. או-אז פנה הנציג היפני בשווייץב[[שווייץ]] אל בעלות הברית ויידע אותם בדבר ההחלטה.
 
משרד המלחמה ידע כי ההחלטה תכעיס קצינים רבים שרצו להמשיך להילחם. תגובות נזעמות רבותהגיעורבות הגיעו לידי המשרד וישיבהובמהלך ישיבה שנערכה במשרד המלחמה קציני המטה התלוננו בפני השר קורצ'יקה אנאמי. הסבריו אף לא סיפקו חלק מהקצינים הנוכחים.
==מהלך המרד==
ב-[[12 באוגוסט]], לאחר חצות הלילה, דווח כי בעלות הברית החליטו על העברת סמכויות השלטון היפן לידי מטה ייעודי. [[משרד החוץ היפני]] התייחס להצהרה כיכאל הפרת ריבונות אך משרד המלחמה התייחס לכך בחומרה רבה יותר והתייחס לכך כאל שעבוד. בשעה 3 לפנות בוקר הוסכם באופן כללי על הכניעה ומספר קציני מטה החליטו להוציא לפועל הפיכה צבאית שתמנע הכרזה פומבית בדבר הכניעה שתוכננה ל-[[15 באוגוסט]].
 
באותו הזמן, קבוצת קצינים החלו לארגן יחידות תחת פיקודם בטוקיו.
 
בליל ה-12 באוגוסט 1945 רב סרן קנג'י הטאנאקה יחד עם סגני אלוף מסטאקה אידה, מסאהיקו טאקשיטה ואינאבה מסאו וקולונל אוקיקאצו אראו, ראש החטיבה הצבאית, פנו אל שר המלחמה (שר הצבא ו"הדמות החזקה ביותר למעט הקיסר עצמו") וביקשו ממנו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את כניעת יפן. הגנרל אנאמי סירב לומר אם יסייע לקצינים הצעירים בהפיכה. מאחר והם נזקקו לתמיכתו, הטאנאקה והמורדים האחרים החליטו כי אין להם ברירה אלא להמשיך בתכנון נסיון ההפיכה בכוחות עצמם. האטאנקה בילה את מרבית היום ב-13 אוגוסט ובבוקר ה-14 באוגוסט בגיוס בעלי ברית ובחיפוש אחר תמיכה מבכירי הצבא ומשרד המלחמה.
 
מיד לאחר ישיבה שהתכנסה בליל ה-13 וה-14 באוגוסט והוחלט באופן סופי על כניעה, קבוצת קצינים בכירים לרבות אנאמי התאספו בחדר סמוך. כל הנוכחים היו מוטרדים מאפשרות של פרוץ הפיכה צבאית כשחלק הביעו תמיכה בהפיכה שכזו. לאחר שתיקה, הגנרל טוראשירו קוואבה הציע שכל הקצינים הבכירים הנוכחים יחתמו על הסכם למילוי פקודות הקיסר באשר לכניעת יפן—"הצבא יפעל בהתאם
להחלטה הקיסרית עד האחרונה שבהן". ההסכם נחתם על ידי כל קציני המטה הנוכחים לרבות אנאמי, הג'ימה סוגיאמה, יושיג'ירו אומזה, קנז'י דויהארה, טוראשירו קוואבה, מסאקזו קוואבה וטדאיצ'י וקאמאצו.
 
באותו הזמן, קבוצת קצינים החלו לארגן יחידות תחת פיקודם בטוקיו. בליל ה-12 באוגוסט 1945 רב סרן [[קנג'י הטאנאקה]] יחד עם סגני אלוף [[מסטאקה אידה]], [[מסאהיקו טאקשיטה]], ואינאבה[[אינאבה מסאו]] וקולונל [[אוקיקאצו אראו]], ראש החטיבה הצבאית, פנו אל שר המלחמה (שר הצבא ו"הדמות החזקה ביותר למעט הקיסר עצמו") וביקשו ממנו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את [[כניעת יפן]]. הגנרל אנאמי סירב לומר אם יסייע לקצינים הצעירים בהפיכה. מאחר והם נזקקו לתמיכתו, הטאנאקה והמורדים האחרים החליטו כי אין להם ברירה אלא להמשיך בתכנון נסיון ההפיכה בכוחות עצמם. האטאנקה בילה את מרבית היום ב-[[13 אוגוסטבאוגוסט]] ובבוקר ה-[[14 באוגוסט]] בגיוס בעלי ברית ובחיפוש אחר תמיכה מבכירי הצבא ומשרד המלחמה.
בסביבות השעה 21:30 ב-14 באוגוסט המורדים של האטאנקה הוציאו את זממם לפועל. הגדוד השני של משמרות הקיסר הראשונים נכנבו לשטחי הארמון בטוקיו והצטרפו לכוח גדודי שכבר היה ממוקם במקום ונועד להגן על הקיסר. אך האטאנקה יחד עם רב סרן ג'ירו שייזאקי שכנעו את מפקד הגדוד השני, קולונל טויוג'ירו האגה, להצטרף למרד באומרם כי אנאמי, אומזה ומפקדי המחוז המזרחי ומשמרות הקיסר תומכים בהפיכה אף שלא כך היה הדבר למעשה. האטאנקה אף פנה למשרדו של הגנרל שיזואיצ'יטנאקה, מפקד המחוז המזרחי וניסה לשכנעו להצטרף למרד אך הגנרל סירב במשנה תוקף
וציווה על האטאנקה ללכת הביתה.
 
מיד לאחר ישיבה שהתכנסה בליל ה-13 וה-14 באוגוסט והוחלט באופן סופי על כניעה, קבוצת קצינים בכירים לרבות אנאמי התאספו בחדר סמוך. כל הנוכחים היו מוטרדים מאפשרות של פרוץ הפיכה צבאית כשחלק הביעו תמיכה בהפיכה שכזו. לאחר שתיקה, הגנרל [[טוראשירו קוואבה]] הציע שכל הקצינים הבכירים הנוכחים יחתמו על הסכם למילוי פקודות הקיסר באשר לכניעת יפן—"הצבא יפעל בהתאם
מלכתחילה, האטאנקה קיווה לכבוש את הארמון וכי תחילת המרד תסחוף את שאר הצבא להתקומם כנגד הכניעה. תקווה זאת הניעה אותו לאורך כל הימים והשעות האחרונים של המרד והעניקה לו אופטימיות עיוורת להמשיך בתכניתו חרף התמיכה המזערית שקיבל. לאחר שנראה שהכל אורגן תוכננה ההפיכה לשעה 2:00 בלילה כשמשמר הארמון ישתלט על הארמון. השעות שחלפו עד לפרוץ ההפיכה היו מורטות עצבים. במהלכן הגנרל אנאמי שלח יד בנפשו והותיר מכתב בזה הלשון "אני -במותי - מתנצל עמוקות בפני הקיסר על הפשע הנורא", האם כיוון הגנרל לנסיון ההפיכה או להפסד במלחמה נותר לא ברור עד היום.
להחלטה הקיסרית עד האחרונה שבהן". ההסכם נחתם על ידי כל קציני המטה הנוכחים לרבות אנאמי, [[הג'ימה סוגיאמה]], [[יושיג'ירו אומזה]], [[קנז'י דויהארה]], [[טוראשירו קוואבה]], [[מסאקזו קוואבה]] וטדאיצו[[טדאיצ'י וקאמאצו]].
 
בסביבות השעה 21:30 ב-14 באוגוסט המורדים של האטאנקה הוציאו את זממם לפועל. הגדוד השני של משמרות הקיסר הראשונים נכנבונכנסו לשטחי הארמון בטוקיו והצטרפו לכוח גדודי שכבר היה ממוקם במקום ונועד להגן על הקיסר. אך האטאנקה יחד עם רב סרן [[ג'ירו שייזאקי]] שכנעו את מפקד הגדוד השני, קולונל [[טויוג'ירו האגה]], להצטרף למרד באומרם כי אנאמי, אומזה ומפקדי המחוז המזרחי ומשמרות הקיסר תומכים בהפיכה אף שלא כך היה הדבר למעשה. האטאנקה אף פנה למשרדו של הגנרל [[שיזואיצ'יטנאקהי טנאקה]], מפקד המחוז המזרחי וניסה לשכנעו להצטרף למרד אך הגנרל סירב במשנה תוקף וציווה על האטאנקה ללכת הביתה.
בינתיים האטאנקה ואנשיו צרו על הארמון. האטאנקה, שייזאקי וקפטן שיגטארו אויהארה (מאקדמיית חיל האוויר) הגיע למשרדי רב סרן טאקשי מורי בבקשה להצטרף למרד מורי נפגש אז עם קרוב משפחתו, מיצ'ינורי שיראישי. שיתוף הפעולה
של מורי, כמפקד החטיבה הראשונה של משמר הקיסר היה חיוני אך מורי סירב והאטאנקה בתגובה הרג אותו, מחשש שמורי יצווה על המשמר למנוע את המרד. אויהארה הרג את שיראישי ואלה היו הרציחות היחיגות באותו הלילה. האטאנקה השתמש במשרד הגנרל על מנת לשלוח מברק למשמר הקיסרי ולהורות להם לסייע להפיכה.
 
מלכתחילה, האטאנקה קיווה לכבוש את הארמון וכי תחילת המרד תסחוף את שאר הצבא להתקומם כנגד הכניעה. תקווה זאת הניעה אותו לאורך כל הימים והשעות האחרונים של המרד והעניקה לו אופטימיות עיוורת להמשיך בתכניתו חרף התמיכה המזערית שקיבל. לאחר שנראה שהכל אורגן תוכננה ההפיכה לשעה 2:00 בלילה כשמשמר הארמון ישתלט על הארמון. השעות שחלפו עד לפרוץ ההפיכה היו מורטות עצבים. במהלכן הגנרל אנאמי שלח יד בנפשו והותיר מכתב בזה הלשון "אני - במותי - מתנצל עמוקות בפני הקיסר על הפשע הנורא", האם כיוון הגנרל לנסיון ההפיכה או להפסד במלחמה נותר לא ברור עד היום.
משטרת הארמון פורקה מנשקה והכניבות נחסמו. במהלך הלילה אנשי האטאנקה עצרו 18 איש לרבות עובדי משרד מטה הארמון בעוד עובדי רשות השידור נשלחו להקליט את הודעת הכניעה.
 
בינתיים האטאנקה ואנשיו צרו על הארמון. האטאנקה, שייזאקי וקפטן [[שיגטארו אויהארה]] (מאקדמיית חיל האוויר) הגיע למשרדי רב סרן [[טאקשי מורי]] בבקשה להצטרף למרד מורי נפגש אז עם קרוב משפחתו, [[מיצ'ינורי שיראישי]]. שיתוף הפעולה
קויצ'י קידו, ראש צוות הארמון הסתתר בזמן ההקלטות. המורדים בהנהגת האטאנקה סרקו את הארמון בחיפוש אחר שר הבית הקיסרי סוטארו הישיוואטה וקויצ'י קידו. השניים הסתתרו למעשה ב"כספת הבנק", חדר ששכן תחת הארמון. בשל ארגונו הארכאי של משרד בית הקיסר וההחשכות שהתרחשו בשל הפצצות בעלות הברית החיפוש נמשך שעות. שמות החדרים גם לא היו ידועים למורדים וכשמצאו את איש הצוות יושיהירו טוקוגאווה האטאנקה איים לשסף אותו בחרב סמוראית אך הוא שיקר ואמר שאינו יודע היכן שני האישים מסתתרים. המורדים חתכו כמעט את כל קווי הטלפון כדי למנוע קשר עם העולם שבחוץ.
של מורי, כמפקד החטיבה הראשונה של משמר הקיסר היה חיוני אך מורי סירב והאטאנקה בתגובה הרג אותו, מחשש שמורי יצווה על המשמר למנוע את המרד. אויהארה הרג את שיראישי ואלה היו הרציחות היחיגותהיחידות באותו הלילה. האטאנקה השתמש במשרד הגנרל על מנת לשלוח מברק למשמר הקיסרי ולהורות להם לסייע להפיכה.
 
משטרת הארמון פורקה מנשקה והכניבותוהכניסות נחסמו. במהלך הלילה אנשי האטאנקה עצרו 18 איש לרבות עובדי [[משרד מטהמשק הארמוןהבית הקיסרי]] בעוד עובדי רשות השידור נשלחו להקליט את הודעת הכניעה.
באותה עת בעיר יוקוהאמה, בשכונת קנגאווה קבוצת מורדים נוספת בהנהגת טאקאו ססאקי פרצה אל משרדו של ראש הממשלה קנטארו סוזוקי כדי להורגו, אך כשמצאו את משרדו ריק ירו במכונת ירייה על הבניין והעלו אותו באש ומיהרו אל מעונו. ראש הממשלה ניצל מהתנקשות כשנמלט דקות בלבד לפני הוא המורדים, בזכות התרעה שקיבל מהקצין היסאצונה סאקומיזו. לאחר שגם הבעירו את המעון באש
יצאו המורדים להתנקש בקייצ'ירו היראנומה שאף הוא הצליח לברוח וביתו נפל גם קורבן לשריפה. את שאר חודש אוגוסט ראש ממשלת יפן העביר תחת אבטחה משטרתית והיה יושן מדי לילה במקום אחר.
 
[[קויצ'י קידו]], ראש צוותמשק הארמוןהבית הקיסרי הסתתר בזמן ההקלטות. המורדים בהנהגת האטאנקה סרקו את הארמון בחיפוש אחר שר הבית הקיסרי [[סוטארו הישיוואטה]] וקויצ'י קידו. השניים הסתתרו למעשה ב"כספת הבנק", חדר ששכן תחת הארמון. בשל ארגונו הארכאי של משרד בית הקיסר וההחשכות שהתרחשו בשל הפצצות בעלות הברית החיפוש נמשך שעות. שמות החדרים גם לא היו ידועים למורדים וכשמצאו את איש הצוות יושיהירו טוקוגאווה האטאנקה איים לשסף אותו בחרב סמוראית אך הוא שיקר ואמר שאינו יודע היכן שני האישים מסתתרים. המורדים חתכו כמעט את כל קווי הטלפון כדי למנוע קשר עם העולם שבחוץ.
בשעה 3:00 לפנות בוקר הודע להאטאנקה על ידי מוסאטקה אידה שצבא המחוז המזרחי מגיע לארמון לעצור אותו וכי עליו להיכנע להם. לבסוף כשראה שתכניתו קורסת הוא ביקש ממפקד מטה צבא מחוז המזרח טצואיקו טקאשימה להעחות לשידור להסביר לאומה את מעשיו אך הלה סירב. כשקולונל האגה מהגדוד השני של משמר הקיסר ראה כי צבא המחוז המזרחי לא תמך במרד הוא הורה להאטאנקה לעזוב את הארמון.
 
באותה עת בעיר [[יוקוהאמה]], בשכונת קנגאווה קבוצת מורדים נוספת בהנהגת [[טאקאו ססאקי]] פרצה אל משרדו של ראש הממשלה קנטארו סוזוקי כדי להורגו, אך כשמצאו את משרדו ריק ירו במכונתב[[מכונת ירייה]] על הבניין והעלו אותו באש ומיהרו אל מעונו. ראש הממשלה ניצל מהתנקשות כשנמלט דקות בלבד לפני הואבוא המורדים, בזכות התרעה שקיבל מהקצין היסאצונה סאקומיזו. לאחר שגם הבעירו את המעון באש
מעט לפני 5:00 בבוקר בעוד המורדים ממשיכים בסריקות, האטאנקה יצא אל משרדי רשות השידור וניסה באיומי רובה לעלות לשידור בכוח. כשעה לאחר מכן, משהתקבלה שיחה ממטה צבא המחוז המזרחי, האטאנקה נכנע לבסוף. הוא אסף את תומכיו והם יצאו את אולפני רשות השידור.
יצאו המורדים להתנקש בקייצב[[קייצ'ירו היראנומה]] שאף הוא הצליח לברוח וביתו נפל גם קורבן לשריפה. את שאר חודש אוגוסט ראש ממשלת יפן העביר תחת אבטחה משטרתית והיה יושן מדי לילה במקום אחר.
 
בשעה 3:00 לפנות בוקר הודענודע להאטאנקה על ידי מוסאטקה אידה שצבא המחוז המזרחי מגיע לארמון לעצור אותו וכי עליו להיכנע להם. לבסוף כשראה שתכניתו קורסת הוא ביקש ממפקד מטה צבא מחוז המזרח [[טצואיקו טקאשימה]] להעחותלעלות לשידור כדי להסביר לאומה את מעשיו אך הלה סירב. כשקולונל האגה מהגדוד השני של משמר הקיסר ראה כי צבא המחוז המזרחי לא תמך במרד הוא הורה להאטאנקה לעזוב את הארמון.
המרד נכשל סופית לאחר ששיזואיצ'י טנאקה שכנע את הקצינים המורדים ללכת לביתם. הוא עצמו התאבד 9 ימים לאחר מכן.
 
מעט לפני 5:00 בבוקר בעוד המורדים ממשיכים בסריקות, האטאנקה יצא אל משרדי רשות השידור וניסה באיומי רובה לעלות לשידור בכוח. כשעה לאחר מכן, משהתקבלה שיחה ממטה צבא המחוז המזרחי, האטאנקה נכנע לבסוף. הוא אסף את תומכיו והם יצאו את אולפני רשות השידור. המרד נכשל סופית לאחר ששיזואיצ'י טנאקה שכנע את הקצינים המורדים ללכת לביתם. הוא עצמו התאבד 9 ימים לאחר מכן.
עם שחר, נודע לטנאקה כי פלשו לארמון והוא יצא להתעמת עם המורדים כשהוא מאשים אותם בפגיעה ברוח הצבא.
 
עם שחר, נודע לטנאקה כי פלשו לארמון והוא יצא להתעמת עם המורדים כשהוא מאשים אותם בפגיעה ברוח הצבא. בשעה 8:00 בבוקר המרד הסתיים לאחר שמארגניו הצליחו לכבוש את הארמון אך נכשלו במציאת ההקלטות של הכרזת הכניעה.
 
האטאנקה, על אופנוע ושייזאקי רכוב על סוס, יצאו לרחובות טוקיו להסביר את מעשיהם.
 
כשעה לפני שידור הצהרת הקיסר הירוהיטו בדבר כניעת יפן לבעלות הברית, בשעה 11:00 לערך, האטאנקה מיקם את אקדחו ברקתו וירה בעצמו למוות. שייזאקי דקר את עצמו וירה בעצמו. בכיסו של האטאנקה נמצא פואמת המוות שלו: "אין לי על מה להתחרט, עכשו שהעננים האפלים התפוגגו מעל שלטון הקיסר."