פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
האסון הביא לקרקוע של כל טיסות המעבורות למשך שנה וחצי.
 
ארצות הברית הקימה ועדת חקירה נשיאותית בראשות [[ויליאם רוג'רס]], לחקר הגורמים לתקלה ולסיבות שמנעו את גילויה המוקדם‏‏המוקדם{{הערה|1=‏[http://history.nasa.gov/rogersrep/genindex.htm]‏}}. ועדת החקירה גילתה כי המעבורת תוכננה במידה רבה מתוך שיקולים פוליטיים, ופחות מתוך שיקולים מדעיים{{מקור}}. כאשר ההשפעה המשמעותית ביותר על התרחשות התאונה נגרמה בשל הרצון לקצץ בתקציב שהביא לשימוש ב[[דלק מוצק]] (שאיננו ניתן לכיבוי לאחר ההדלקה) במקום ב[[דלק נוזלי]] (שניתן לכיבוי), דבר שמנע למעשה את היכולת לטפל בתקלה.
 
אחת התוצאות החשובות של האסון היא הצימצום החד (מפעם בשבועיים לפעם בחודשיים) במספר הטיסות המתוכננות של כל המעבורות. בנוסף, מספר המעבורות המתוכנן פחת בצורה חדה, והתקבלה החלטה שלא לתכנן מעבורות נוספות על אלו שהיו על שולחן השרטוט.
 
הפיזיקאי, זוכה [[פרס נובל]], [[ריצ'רד פיינמן]], שהיה חבר בוועדת החקירה והגיש נספח מטעמו בדוח‏‏בדוח{{הערה|1=‏[http://science.ksc.nasa.gov/shuttle/missions/51-l/docs/rogers-commission/Appendix-F.txt]‏}}, כתב את רשמיו מעבודת הוועדה בספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]], "מה אכפת לך מה אחרים חושבים?". המשפט המסכם של פיינמן בדו"ח היה: "עבור טכנולוגיה מוצלחת, המציאות חייבת לגבור על יחסי ציבור - לא ניתן להתל בטבע".
 
==אנשי הצוות שנהרגו==
240,899

עריכות