פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 33 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
'''בִּ‏יבלִיוֹ‏גְרַ‏פִיָ‏הבִּיבלִיוֹגְרַפִיָה''' היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: [[ספר]]ים, [[מאמר]]ים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת [[תלמוד]] או [[תנ"ך]]). רשימות ביבליוגרפיות מופיעות בספרים רבים המבקשים להפנות את הקורא לקריאה נוספת. בנפרד מהן, קיימים ספרים שתכליתם היא ביבליוגרפית. ישנם ספרים מועטים מראשית התפתחות הביבליוגרפיה המנסים למפות את כל הספרות שנכתבה אך רובם המוחלט כתוב על נושאים מסוימים, כגון: תחום מדעי, תקופה היסטורית, שפה, ביבליוגרפיה של ספריה מסוימת או כל תחום ספציפי אחר.
 
הביבליוגרפיה קיימת כמקצוע מדעי, אמנם כיום לא ניתן ללמוד בו [[תואר אקדמי]] בפני עצמו, אך ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ספריות ומוסדות לימוד שונים, נלמדת הביבליוגרפיה בסדנאות או קורסים המיוחדים לזה.
כאמור, אין מוסכמות באשר לאופן האזכורים הביבליוגרפיים, אך [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[כתב עת|כתבי-עת]] ומוסדות שונים קובעים הנחיות משלהם לאופן הצגת רשימות ביבליוגרפיות בעבודות או מאמרים המתפרסמים במסגרתם. כתב-העת "[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]" למשל, פרסם הנחיות כאלה בגיליון ינואר [[1994]]{{הערה|1={{קתדרה|שלום אילתי וורדה לנרד|הנחיות למחברים (מהדורה שלישית)|70.9|70, ינואר 1994, עמ' 203, א-יד}}}} ועצם פרסומן של ההנחיות הללו עורר ביקורת נוקבת מצד הסופר [[ס. יזהר]] שכתב על כתב העת{{הערה|1={{קתדרה|[[יזהר סמילנסקי]]|סַלקו את 'ההנחיות למחברים'|71.10(1)|71, מרץ 1994, עמ' 190-189}}. התגובה: {{קתדרה|[[יהושע קניאל]]|החנקת חופש היצירה, האומנם?|71.10(1)|71, מרץ 1994, עמ' 192-191}}}}: {{ציטוטון|ראשית התדרדרותו של כתב-עת חשוב זה... אל יכתיבו הספרנים את לשון המחקר ולא עושי המצבות את דרכי החיים}}.
 
בישראל נעשה ניסיון לקבוע מערכת כללים אחידה לציטוט מקורות [[משפטים|משפטיים]] - "כללי הציטוט האחיד"{{הערה|1=הכללים פורסמו בכתב העת של [[לשכת עורכי הדין]] ‏‏‏'''הפרקליט''' לט‏לט.}}. אך בפועל, כתבי עת שונים אימצו מערכות כללים שונות, כך שכיום מתקיימות במקביל כמה מערכות כללים לציטוט של מקורות משפטיים. מערכת אחת קבועה בחוברת שהוציאה לשכת עורכי הדין בשנת 2006, ומהווה גרסה מעודכנת של הכללים שפורסמו בעבר (אם כי בהבדלים משמעותיים). מערכת נוספת (חלופית) אומצה על ידי כתבי העת של [[אוניברסיטת חיפה]].
 
ב[[מדעי החברה]] נהוג לכתוב ביבליוגרפיה לפי [[סגנון ה-APA]]{{הערה|רותי סלע, [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2217/5257 כללי ציטוט ביבליוגרפי -APA], באתר של סמינר הקיבוצים}}. ב[[מדעי הרוח]] מקובל [[סגנון ה-MLA]].
 
==ביבליוגרפיה מוערת==
גישה שונה לאזכור מקורות משתקפת בביבליוגרפיה המוערת, בה הדגש הוא על הפניית הקורא לקריאה נוספת תוך הרחבת דברים על המקורות השונים על פי ההקשר ולפי טעמו של המחבר. הביבליוגרפיה המוערת היא במידה מסוימת פרק עצמאי שניתן לקוראו בנפרד משאר הספר. שיטה זו אינה נפוצה, אך ניתן למצוא אותה בספרים שונים{{הערה|1=‏דוגמהדוגמה לביבליוגרפיה מוערת, מופיעה בספרו של [[דאגלס הופשטטר]] "Godel, Escher, Bach". בסוף הספר מופיעה רשימה ארוכה של מאמרים וספרים, אשר יש בהם להרחיב את אופקיו של הקורא. מלבד זיהוי הספר או המאמר, כולל כל פריט ברשימה שורות אחדות ובהן תיאור הספר, התייחסותו של המחבר לספר זה ותרומת הספר הנסקר לספרו. ספרים חשובים במיוחד סומנו ב-**, וספרים חשובים סומנו ב-*. דוגמה לפריט מרשימה זו: <DIV dir=ltr align=left> Bell, Eric Temple. Man of Mathematics. New York: Simon & Schuster, 1965. Paperback. Perhaps the most romantic writer of all time on the history of mathematics. He makes every life story read like a short novel. Nonmathematicians can come away with a true sense of the power, beauty, and meaning of mathematics. </DIV>‏}}.
 
==ראו גם==
 
==לקריאה נוספת==
* [[א"מ הברמן]], '''בִּ‏יבּ‏לִיוֹ‏גְרַ‏פִיָ‏הבִּיבּלִיוֹגְרַפִיָה''', [[האנציקלופדיה העברית]] (כרך ח' עמ' 262 - 270), חברה להוצאת אנצ', מהדורה שלישית, ירושלים - תל אביב, ה'תשכ"ד
 
==קישורים חיצוניים==
245,209

עריכות