אחוז החסימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 17:
השוואה של אחוז החסימה בין מדינות אינה פשוטה, מכיוון שבמדינות שונות יש [[שיטות בחירה]] שונות. בחלק מהמדינות שבהן אחוז החסימה גבוה, קיימת אפשרות מקבילה לקבל ייצוג בבחירות אזוריות בלי להיות כפוף לאחוז החסימה הכללי. במדינות מסוימות אחוז החסימה גבוה, אך יש מקומות משוריינים לייצוג מיעוטים. כמו כן, בשיטת הבחירות האזורית, שבה מחושבות התוצאות בכל [[מחוז בחירה|מחוז-בחירה]] בנפרד, יכולה מפלגה לעבור גם אחוז חסימה גבוה אם תומכיה מרוכזים במחוז-בחירה מסוים. מצד שני, בשיטה כזאת נפגעות מפלגות קטנות שתומכיהן מפוזרים על-פני מחוזות רבים.
 
במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית עם חלוקה למחוזות בחירה, נהוג להגדיר אחוז חסימה אפקטיבי הנובע מהחלוקה למחוזות{{הערה|1=‏אטמוראטמור, 2010‏}}. במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית.
במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז של 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%.{{הערה|1=‏אטמוראטמור, 2010‏}}
ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר:
75%/(M+1).{{הערה|1=‏אטמוראטמור, 2010‏}}
 
===בישראל===