ברית הבריונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+\{\{הערה +{{הערה)
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 30:
==סופה של התנועה==
[[קובץ:PikiWiki_Israel_1123_Israel_Defense_Forces_פעילי_ברית_הבריונים_מובאים_למשפט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי ברית הבריונים מובאים למשפט בירושלים, [[1933]]]]
את סופה של ברית הבריונים ניתן לקשר גם לפרשת [[רצח ארלוזורוב]]. [[חיים ארלוזורוב]], מנהיג ציוני וחבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]], נרצח ב[[תל אביב]] ב-[[16 ביוני]] 1933. עם הוודע דבר הירצחו, נעצרו מנהיגי ברית הבריונים (אב"א אחימאיר, יהושע השל ייבין, [[חיים דבירי]], [[משה סבוראי]], [[יעקב אורנשטיין]], [[יוסף כצנלסון]] ו[[יהושע ליכטר]]. אצ"ג, שהה אז בחו"ל){{הערה|1=‏[http://jabotinsky.org/hebsite/modules/arc_card.asp?itemID=130311&thisPage=1&itemMT=3&sid=4&pid=27&isT8=&basic=yes&isList= ארכיון זאב ז'בוטינסקי]‏}} על ידי השלטונות הבריטיים. אב"א אחימאיר הואשם בשותפות לרצח בטענה כי הסית את הציבור לפגוע באופן פיזי בארלוזורוב במאמריו הקיצוניים בעיתון "חזית העם", על רקע המשא ומתן שניהל ארלוזורוב עם השלטונות הנאצים בגרמניה. את אחימאיר יצג הסניגור [[צבי אליהו כהן]]. עוד בטרם החל המשפט בוטל האישום על הסתה שהוליכה לרצח. במשך השנה בה התנהל משפטו שהה אחימאיר במאסר. הבריטים הותירו את אחימאיר במאסר שנה וחצי נוספות באשמת ארגון "תנועת הסתה לאומית". בתקופת שבתו ב[[מאסר]] ב[[בית הסוהר המרכזי בירושלים]] בשנים [[1933]]-[[1935]] כתב [[יומן]] שראה אור בשם [[רפורטז'ה של בחור "ישיבה"]].
 
אחר שחרורו פנה אחימאיר להוראה ו[[פובליציסטיקה]], ונמנע מפעילות פוליטית בשל החשש מ[[משטרת המנדט|המשטרה הבריטית]]. באין מנהיג שיקח על עצמו את הפעילות המתמדת והתובענית, בא הקץ לברית הבריונים.