גורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -(?:‎|‏)+\{\{הערה +{{הערה, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
שורה 12:
הגורן הפכה לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית היא קנתה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]].
 
ב[[מושבה|מושבות]] וב[[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]] הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של [[השומר|שומרים]], לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת [[1921]], ב[[מנחמיה]] חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"‏‏{{הערה|‏יעקביעקב מזור, '''הלילות בכנען''', המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט‏ט (מתוך חוברת המלווה תקליטור)}}.
 
על ישיבה "על הגורן" ב[[חוות כנרת]] כותב ביומנו [[תנחום תנפילוב]] ממקימי [[דגניה א']]: