אמן (הסכמה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:|)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -(?:|)+\{\{הערה +{{הערה, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:|)+ +\1) תגית: תו כיווניות מפורש |
|||
שורה 3:
==ב[[יהדות]]==
{{ערך מורחב|עניית אמן (הלכה)}}
המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלואי". בדרך הדרש מפורשת כ[[ראשי תיבות]] של המשפט "'''א'''ל '''מ'''לך '''נ'''אמן"
בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה ב[[ספר במדבר]] כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של [[שבועה (יהדות)|שבועה]] את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "'''אָמֵן אָמֵן"''' ({{תנ"ך|במדבר|ה|כב|קצר=כן}}).
שורה 9:
הביטוי מופיע בין היתר גם בספר {{תנ"ך|ישעיה|סה|טז|קצר=כן}}, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי '''אָמֵן''' וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו.
ב{{תנ"ך|ירמיה|כח|ו|קצר=כן}}, המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "'''אָמֵן''' וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: {{תנ"ך|תהילים|מא|יד|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|תהילים|עב|יט|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|תהילים|פט|נג|קצר=כן|ללא=ספר}}.
ב[[מסכת ברכות]] (נג, ב) נאמר: "[[רבי יוסי]] אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".
שורה 18:
חלק מכללי אמירת ה"אמן" הם:
* יש לומר "אמן" לאחר כל [[ברכה]] הנאמרת על ידי אחר.
* אין לומר "אמן" אם לא שומעים את
* יש להמתין עד סיום הברכה בטרם אומרים "אמן" - אחרת ה"אמן" נקרא "'''אמן חטופה'''" - ואולם אין להמתין יותר מדי - "אמן" זו נקראת '''"אמן יתומה"'''.
* אין לענות "אמן" על ברכות שאדם אומר בעצמו.
| |||