כפן שחור-פנים – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:Black faced spoonbill at Niigata.JPG|230px]]

המין מוגבל לאזורי החופים של מזרח [[אסיה]] והיה פעם נפוץ בכל אזור תפוצתו. כיום הוא מוגבל לכמה איים סלעיים מול חופה המערבי של [[צפון קוריאה]] ולשלושה אזורים בהם הוא חורף: ב[[הונג קונג]], [[טיוואן]] ו[[וייטנאם]] , ובכמה מקומות נוספים בהם הם נצפו בעת הנדידה.

במפקד שנערך בשנים 1990-1988 בקרב האוכלוסייה בכל אתרי החורף הידועים, מנתה האוכלוסייה העולמית כ-300 פרטים. בשנות ה-90 התאוששה האוכלוסייה בצורה ניכרת, ובמפקד שנערך ב-[[2003]] נמנו כ-1000 פרטים. בתחילת [[2005]] הוערך כי התפוצה היא כ-900-1500 פרטים.

כיום, המין מוגן למדי בצפון קוריאה והאיים עליהם הוא מקנן הוכרזו אזור מוגן והכניסה אליו מוגבלת. עדיין קיימים איומים אחדים, בייחוד באזור בהם העוף חורף. באתרי החורף בטאיוון יש ביקוש רב לקרקע עבור תעשייה, בעוד שאלה בוייטנאם מוסבים לגידול [[חסילון|חסילונים]], על אף ששטחים אלה מצויים בשמורה ולכן כפופים לכללים שנקבעו ב[[אמנת רמסר]] (אמונה העוסקת בשימור אזורי הביצות). בהונג קונג מפריעים [[דייג|דייגים]]ים ואוספי צדפים לעופות כשהללו ניזונים בזמן [[גאות ושפל|שפל]]. בנוסף, זיהום כנראה יהפוך לבעיה משמעותית בשל ההתפשטות הנמשכת של האוכלוסייה האנושית ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]].