סולם ריכטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:|)+\{\{הערה +{{הערה) תגית: תו כיווניות מפורש |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:|)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1) |
||
שורה 10:
ריכטר פיתח שיטה המאפשרת לקבוע את המגניטודה של האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. על פי ריכטר, המגניטודה נקבעת על פי מידת התנודה בנקודת המדידה. כאשר התנודה גדלה פי 10 המגניטודה גדלה ביחידה אחת. כמו כן, כאשר המגניטודה גדלה ביחידה אחת, כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעש גדלה פי 30. לכל רעידת אדמה מגניטודה אחת בלבד והיא תמיד מתייחסת רק למוקד הרעש.
הגודל הרב ביותר נמדד בסדרת רעידות אדמה במגניטודה 9.5 ב[[צ'ילה]] בשנת [[1960]]. רעידה זו גרמה ל[[צונמי]] בגובה 25 מטרים שחצה את כל [[האוקיינוס השקט]] והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט ואת [[אוסטרליה]], והגיע עד מזרח [[יפן]]. {{הערה|1=
הטבלה הבאה מציגה את תיאור הנזק האפשרי של רעידות אדמה לפי סולם ריכטר:
| |||