הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:‎|‏)+ +\1, -(?:‎|‏)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1)
שורה 260:
כמו כן, [[הירונימוס]] בהקדמתו ל[[ספר שמואל]] מייחס את החלפת הכתב ל[[עזרא הסופר]].{{הערה|[[הירונימוס]], בבהקדמתו ל[[ספר שמואל]] בתרגום ה[[וולגטה]] שלו: "Helmeted Introduction". (תרגום לאנגלית באתר [http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf206.vii.iii.iv.html Christian Classics Ethereal Library]).}}
 
מסורת זו חוזרת אף בדברי ה[[תנא]]ים וה[[אמורא]]ים,{{הערה|1=למקורות, ראו: ב[[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]], ב[[תלמוד בבלי]], [[s:סנהדרין כא ב|סנהדרין כא ב]], וב[[תלמוד ירושלמי]], [[s:ירושלמי מגילה א ט|מגילה א ט]]. (להשוואה סינופטית בין שלושת המקורות ראו [[S:הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה|הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה]]). לסקירה של הספרות הרבנית בנושא ראו את המאמר ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99_%28%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%29 ויקי-ישיבה].}} המכנים את האלפבית העברי הקדום בשם "כתב עברי",{{הערה|שם=בבלי|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]] [[s:סנהדרין כא ב|כא,ב]]}} "כתב רעץ"{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[s:ירושלמי מגילה א ט|מגילה א ט]].}} או "כתב ליבונאה"‏‏,{{הערה|שם=בבלי}} ומייחסים אף הם את חידוש הכתב המרובע יחד עם הטמעת השימוש בלשון הארמית, למעשי [[עזרא הסופר]]: {{ציטוטון|1=אמר [[מר זוטרא]], ואיתימא [[מר עוקבא]]: בתחלה ניתנה [[תורה]] לישראל בכתב עברי (=הכתב הקדום) ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי }}. שיטה זו היא לפי דעת התנא [[רבי יוסי]] ודעת האמורא [[מר זוטרא]] או [[מר עוקבא]] המוזכרים בשלושת המקורות שהוזכרו לעיל. דעה חולקת מובאת על ידי התנאים הארץ-ישראליים [[רבי יהודה הנשיא]] ו[[רבי אלעזר המודעי]], לפיהם הכתב המרובע הוא הקדום ובו נתנה תורה, ואילו הכתב הפיניקי נקבע רק לאחר שהכתב המקורי "נשתכח" מהיהודים עקב חטאיהם, עד שהוא הוחזר על ידי עזרא.{{הערה|1=דעה זו אינה מתיישבת עם הנתונים ההיסטוריים והארכאולוגיים, ואף נדחתה על ידי חלק מההוגים הרבניים, וכדברי רבי [[יוסף אלבו]] (1380-1444) {{ציטוטון|1=ואף אם תאמר שהוא (=רבי יהודה הנשיא) חולק בזה, ידוע הוא שאין דברי רבי שהוא יחיד במקום דברי חכמים כלום|2=[[ספר העיקרים]] מאמר שלישי, [http://daat.ac.il/DAAT/mahshevt/ikarim/c7-2.htm#1 פרק ט"ז]}}.}} כמו כן הם מתארים כיצד המשיך הכתב הקדום להיות בשימוש השומרונים: {{ציטוטון|ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן הדיוטות? אמר [[רב חסדא]]: [[כותים|כותאי]]. מאי "כתב עברית"? אמר רב חסדא: כתב ליבונאה}}. ואכן, ה[[שומרונים]] המשיכו להשתמש באלפבית העברי הקדום, (והוא עדיין בשימוש אצלם), ואילו את הכתב המרובע, אותו אף הם ייחסו לעזרא - כינו בלעג "כתב עזרא הארור".{{הערה|1=מכתבו של [[שד"ל]] המודפס בספרו של רפאל קירכהיים, '''כרמי שומרון''' [http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA111 עמ' 111].}} אזכור חז"לי נוסף בהקשר של שינוי הכתב הוא הציטוט הבא: {{ציטוטון|אמר [[רבי ירמיה]], ואיתימא, [[רבי חייא בר אבא]]: [[מנצפ"ך]] צופים אמרום}},{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]] [[S:שבת קד א|קד,א]], [[מסכת מגילה]] [[S:מגילה ב ב|ב,ב]]. וב[[מדרש רבה]] בנוסח אחר: {{ציטוטון|אמר [[רבי סימון]] בשם [[רבי יהושע בן לוי]]: "מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני". [[רבי ירמיה]] בשם [[רבי חייא בר אבא]] אמר: "מה שהתקינו הצופים"|[[S:בראשית רבה א יא|בראשית רבה א,יא]]}}.}} המתייחס להופעת האותיות הסופיות, שהחלה עם אימוץ הכתב הארמי והשינויים שחלו בכתיבתו, ולא הייתה קיימת קודם לכן בגרסה של האלפבית הקדום. גם ה[[משנה]] {{ציטוטון|כתב עברי, אינו [[טומאת ידיים|מטמא את הידיים]]}}{{הערה|[[משנה]], [[מסכת ידיים]] [[S:ידים ד ה|ד,ה]]}} יכולה להתפרש כמתייחסת לכתב האלפבית הקדום (שעל פי חז"ל אין בו קדושה, בניגוד לכתב המרובע).{{הערה|שם=אשורי בחז"ל}}
 
אגדה חז"לית אף מייחסת את מקור הכתב המרובע בכתב החידה "מנא מנא תקל ופרסין" המתואר בסיפור [[משתה בלשאצר]] ב[[ספר דניאל]]. על פי אגדת חז"ל זו, הכתובת המדוברת הייתה כתובה בכתב הארמי שלא היה ידוע עד אז, ודניאל בחוכמתו הצליח לפענח אותה, ומאז היא הפכה והתפתחה לכתב האומה הארמית-אשורית ואף היהודית.{{הערה|מקור לאגדה זו: [[תוספתא]] [[s:תוספתא סנהדרין פרק ד הלכה ה|סנהדרין ד ה]]; ובמקבילות: {{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}; [[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת מגילה]], [[s:ירושלמי מגילה א ט|א ט]]. אף כי הכתב הארמי התפתח כבר ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה השמינית לפנה"ס]], מאות שנים לפני זמנם של דניאל ובלשאצר, ובניגוד לנאמר באגדת חז"ל זו.}}