פתיחת התפריט הראשי

שינויים

לאחר לימודיו בשנת [[1906]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה כמורה לספרות עברית וכללית ב[[גימנסיה הרצליה]]. במוסד זה לימד 34 שנים עד מותו בשנת [[1940]]. בין תלמידיו ותלמידותיו היו [[משה שרת]], [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]].{{הערה|
[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=880900_sharett_new&act=show&dbid=pics&dataid=30 תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה], '''משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת'''.}}{{ש}}
בשנת [[1913]] יצא להשתלמות באוניברסיטת פריז ("[[הסורבון]]"), בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיך את לימודיו ב[[ז'נבה]] וב-[[1919]] קיבל את התואר ד"ר לספרות. חבר בועד [[אגודת הסופרים]] ונשיא אגודת [[הבונים החופשיים]]{{הערה|שם=ארכיוןיהודית|יהודית הררי, '''ד"ר חיים הררי''', ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל-אביב.}}{{ש}}
 
ב-[[1909]] נמנו חיים ו[[יהודית הררי]] עם 66 המשפחות שייסדו את העיר תל אביב. הם הגרילו מגרש ברחוב [[יהודה הלוי]], אולם עקב רצונם לגור בקרבת הגימנסיה הפעילו לחץ על ועד [[אחוזת בית]] על מנת שיתנו להם את המגרש ברחוב אחד העם 10, ולבסוף קיבלו מגרש זה.{{הערה|מרדכי נאור, עמית לוינסון, ‏[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12794 מי היו 66 מייסדי תל אביב?], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), '''תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', יד יצחק בן צבי 1984.}}.
היה עורך כתב העת [[מולדת (כתב עת)|מולדת]], מן הסופרים הקבועים בעיתון הפדגוגי [[החינוך]] ובתקופה מסוימת שימש גם כעורכו. ערך סדרת ספרים ל[[חגי ישראל]] בשם "מועדים". אחרי מותו הוציאה לאור יהודית הררי כרכים ובהם כתביו.{{הערה|'''כתבי חיים הררי''' (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.}}
 
ממייסדי [[אגודת חבר הלאומים]] בארץ-ישראל, היה חבר ב[[אסיפת הנבחרים]] השנייה וכיהן כציר בקונגרס הציוני העולמי ב[[ז'נבה]] בשנת [[1930]]. היה חבר בועד [[אגודת הסופרים]] ונשיא אגודת [[הבונים החופשיים]].{{הערה|שם=ארכיוןיהודית}}{{ש}}
 
===בתיאטרון===
77

עריכות