בכור-שלום שטרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:|)+ +\1) |
||
שורה 26:
נולד ב[[טבריה]] למשפחה שעלתה במחצית [[המאה ה-19]] מ[[מרוקו]]. בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] ולאחר מכן בבית הספר [[כל ישראל חברים|אליאנס]] וב[[ישיבה|ישיבת]] טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת [[הפועל הצעיר]]. שימש כמורה בבית הספר אליאנס שבו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה [[מנחמיה]].
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה להיות ה[[מוח'תאר|מוכתר]] של המושבה [[כנרת]]. ב-[[1919]], עם כניסת [[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]] לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת [[ממשלת המנדט|המנדט]] ולמפקד המשטרה ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]]. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת [[הגליל]] והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים ב[[ירושלים]]. למד בבית הספר האנגלי ל[[משפטים]] בירושלים והוסמך כ[[עורך דין]]. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] מונה להיות תובע בבית-הדין לפשעי המאורעות שפתח שלטון המנדט{{הערה|1=ה. כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים 2013, עמ' 178.}}. היה מדריך בבית הספר לשוטרים והיה קצין החקירות שמונה לחקור את [[רצח חיים ארלוזורוב]]. בשנת [[1935]] מונה לשופט שלום ובשנת [[1939]] היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי{{הערה|
היה חבר [[מנהלת העם]] ומחותמי [[מגילת העצמאות]] (היחיד שהיה יליד [[ארץ ישראל]] - [[צבר (סלנג)|צבר]]). ב[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]] עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת ([[ספרדים ועדות המזרח]]), שהייתה קשורה עם [[מפא"י]]. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כ[[חבר כנסת]] בשש הכנסות הראשונות, עד חודש לפני למותו (התפטר בתחילת ינואר [[1967]]). היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי [[הממשלה הזמנית]] ([[מאי]] [[1948]]) ועד לפרישתו ב-[[2 בינואר]] [[1967]], וכן שימש כ[[שר המיעוטים]] בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948 - [[1949]]. שטרית כיהן כחבר [[הוועדה לבחירת שופטים]] מהקמתה ועד מותו. לאורך שנות כהונתו בכנסת כיהן מספר פעמים כ[[שר הדואר]]. שטרית היה ה[[שר]] אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). נפטר ב-[[28 בינואר]] [[1967]]. נטמן בהר המנוחות.
| |||