גורן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:|)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -(?:|)+\{\{הערה +{{הערה, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:|)+ +\1) |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:|)+ +\1, -(?:|)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1) |
||
שורה 17:
:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24}}.
[[רחל המשוררת]] כתבה שיר בשם "[[על הגורן]]"
כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקות המשמשות לכינוסים חגיגיים{{הערה|לדוגמה ביישוב [[שדה בועז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. ב[[נוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.}}.
| |||