משה לנדינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישורים פנימיים
שורה 11:
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], לאחר שהרוסים נסוגו והצבא הגרמני התקרב לראדין, התקבלה החלטה שהישיבה תתפצל לשתיים, חלק אחד יישאר בראדין והשני ינוע לתוך רוסיה. רוב התלמידים, ובהם החפץ חיים והרב טרופ, עזבו את ראדין,‏ והמיעוט ובתוכו הרב לנדינסקי נותר בראדין. בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]) שבו הגולים לראדין. הרב לנדינסקי קיבל את פניהם בתחנת הרכבת. אולם בניין הישיבה היה הרוס ונטוש והתלמידים נאלצו להשתכן בבית המדרש המקומי. עם הזמן שבה הישיבה למסלולה בהנהגתם של הרב לנדינסקי והרב טרופ.
 
בשנת [[תרפ"ח]] ([[1928]]) נפטר הרב טרופ ולצדו של הרב לנדינסקי מונו שני ראשי ישיבה צעירים, הרב [[ברוך יוסף פייבלזון]] (חתנו של הרב טרופ) והרב [[מנחם מנדל זקס]] (חתנו של החפץ חיים).
 
לאחר פטירת החפץ חיים הורע מצבה הכלכלי של הישיבה והרב לנדינסקי נאלץ לנסוע ללונדון כדי לגייס כסף להחזקת הישיבה.