גרפולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הסיבות להמשך השימוש בגרפולוגיה: מסתמכים על מאמרים ללא רפרנסים ברורים |
←מחקרים המתנגדים לגרפולוגיה: מקור למאמר: בן־שחר ואחרים (1986) |
||
שורה 66:
אחד המחקרים הראשוניים החשובים ביותר נערך על–ידי רפאלי וקלימובסקי ([[1983]]){{הערה|ענת רפאלי וריצ'רד קלימובסקי, [http://www.researchgate.net/publication/232510241_Predicting_sales_success_through_handwriting_analysis_An_evaluation_of_the_effects_of_training_and_handwriting_sample_content Predicting sales success through handwriting analysis: An evaluation of the effects of training and handwriting sample content] (להשלים)}}. השניים נטלו 103 כתבי–יד שונים משני סוגים, האחד נייטרלי בתוכנו והשני אוטוביוגרפי, והגישו אותם לניתוח על–ידי 20 גרפולוגים מקצועיים ו-24 סטודנטים נטולי ניסיון כלשהו בגרפולוגיה. התוצאות שהעלו השניים לא גילו הבדל כלשהו בכושר האבחון על–פי כתב–היד בין הסטודנטים לגרפולוגים המקצועיים, אך גילו מתאם פנימי מסוים בין ניתוחי הגרפולוגים, והיעדר השפעה לסוג כתב–היד שהוגש (נייטרלי או אוטוביוגרפי). התוצאות הצביעו על–כך שהגרפולוגים אכן ניתחו את כתב היד ולא את תוכנו ואף השתמשו במתודה הגרפולוגית, אך מתודה זו לא הניבה תוצאות העדיפות על ניתוחו של [[הדיוט]]. מסקנתם הייתה כי אין הצדקה של ממש לעשות שימוש בגרפולוגיה ככלי אבחוני לצורכי תעסוקה.
בן שחר ואחרים
מחקר מעניין במיוחד של גץ ושריר ([[1992]]){{מקור}} בדק את יכולת הניבוי של גרפולוגים מקצועיים לגבי סיכויי הקליטה המוצלחת של מועמדים לקבלה ל[[קיבוץ|קיבוצים]]. התוצאות הצביעו על–כך שהמלצות הגרפולוגים לא סיפקו מדריך בעל ערך לגבי סיכויי הקליטה. מסקנת החוקרים הייתה שהשימוש בגרפולוגיה על–ידי הקיבוצים היה חסר משמעות מעשית.
|