הקרב השני על המארן – הבדלי גרסאות

ב-21 במרס 1918 הגרמנים פתחו ב[[מתקפת האביב]], ובה הגיעו להישגים ניכרים, עת התקדמו עמוק לתוך שטח [[צרפת]]. לראשונה מאז סתיו 1914 נשבר קיפאון [[מלחמת החפירות]]. עם זאת, למרות כל הישגיהם, ההתקפה הגרמנית נבלמה לאחר התקדמות של כ-50 ק"מ. בהתקפות נוספות שנערכו עד ה-12 ביוני הגרמנים אומנם התקדמו עוד, והגיעו עד לשאטו-ת'יירי (Château-Thierry), כ-80 ק"מ מ[[פריס]], אך שוב, נבלמו לבסוף. באמצע יולי, [[אריך לודנדורף]], אשר היה ראש אג"ם, ולמעשה מפקד הצבא הגרמני, תכנן התקפה נוספת, על מנת לעקור את צבאות מדינות ההסכמה מ[[פלנדריה]] ולהכות את הצבא הבריטי, אשר באותו שלב של המלחמה היה הצבא החזק והמנוסה מבין צבאות 'ההסכמה'. כדי לסייע להתקפה האמורה, תוכננה התקפת [[הונאה צבאית|התקפת הסחה]] בגזרת ה[[מארן]], מזרחה לעיר ריימס. על אזור זה הגנה הארמייה הצרפתית הרביעית בפיקודו של הגנרל [[אנרי גורו]] (Henri Gouraud), ולפקודתו ניתנה גם אוגדה אמריקנית אחת. את ההתקפה בצעו הארמיות הראשונה והשלישית של הצבא הגרמני בפיקודם של ברונו פון מודרה (Mudra) וקרל פון איינם (Einem), בהתאמה. לפקודתם עמדו 23 אוגדות. התקפה נוספת תוכננה ממערב לריימס, על ידי הארמיות השביעית, ובה 17 אוגדות, וכסיוע, גם הארמייה התשיעית של הצבא הגרמני, בפיקודם של מקס פון בהן (Boehn) ויוהנס פון אבן (Eben), בהתאמה. זו האחרונה תגברה את ההתקפה בשש אוגדות. על גזרה זו הגנה הארמייה הצרפתית השישית, בפיקודו של ז'אן דגוט (Degoutte). שילוב שתי ההתקפות היה מביא לבידודה של ריימס ולנעיצת טריז בתוך מערך ההגנה הצרפתי.