מצלמת קולנוע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
שורה 13:
מבחינה טכנית, נתנה המצלמה של אדיסון תוצאות טובות, אך היא הייתה [[משקל (מסה)|כבדה]], מסורבלת ולא ניידת. דיקסון בנה סביבה [[אולפן קולנוע|אולפן]] מיוחד שכונה "[[מריה השחורה]]" (Black Maria), ואת האירועים המצולמים צריך היה להביא אל המצלמה. את מקרן הסרטים שלו בנה אדיסון בפורמט של "תיבת הצצה" (Peep Show) - קופסה מלבנית שהכילה את [[מנגנון]] ההקרנה והופעלה באמצעות [[מטבע]] או אסימון, כאשר הצופה ראה את הסרט דרך [[עדשה|עדשת]] [[זכוכית]] בראש המכשיר. נתונים אלה הגבילו מאוד את הנושאים שאפשר היה לצלם: [[ריקוד]], [[איגרוף]], "איש חזק", [[קסם|קסמים]], סצנות [[קומדיה|קומיות]] שונות וכיוצא בזה; וכמובן הגבילו גם את אורך הסרט.
 
שלא כאדיסון, חשבו [[ממציא|ממציאים]] אחרים שהפוטנציאל ה[[מסחר|מסחרי]] של הקולנוע נמצא בהצגות סרטים פומביות לקהל רחב, ולא בהצגה לאדם בודד. בשנת [[1895]] נרשמו כמה הצגות פומביות של ממציאים שונים, ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]], בהטלת הקרנת תמונת הסרט על בד, לקהל של קוני [[כרטיס קולנוע|כרטיסים]]. הידועות שבהן: ב-1 בנובמבר 1895 הציגו האחים סקלאדנובסקי ( Skladanowsky) ב[[ברלין]] סרטים מתוצרתם, במשך 15 דקות, ב[[ליווי מוזיקלי|ליווי]] [[תזמורת]]. ההצגה הידועה ביותר, והמאוחרת מכולן, היא של [[האחים לומייר]] (Lumière), ב[[פריז]], ב-[[28 בדצמבר]] [[1895]], שבשל השפעתה הרבה נקבעה כ"יום ההולדת" של הקולנוע. המצלמה של האחים לומייר הייתה קלה במשקל, ניידת, נוחה לתפעול ורב-תכליתית (לצילום, הדפסה של פוזיטיב והקרנה). זה היה שלב חשוב שאִפשר את התפתחות הקולנוע כ[[אמנות]] וכ[[תעשייה]].
 
מאז, שוכללו מצלמות הקולנוע (ואיתן מכשירי ההקרנה) בכיוון של יותר ניידות, התקנים שונים המשפרים את תפקוד המצלמה, פיתוח עדשות. עם הופעת הסרט המדבר ([[1925]]), נבנו גם מצלמות היכולות להקליט [[פסקול|פס-קול]] על ה[[נגטיב]].