מנחם פליקס – הבדלי גרסאות

החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף ל[[התנחלות]] הראשונה במלון פארק ב[[חברון]], שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון {{הערה|1=‏[http://www.kiryat4.org.il/?CategoryID=172 "כך זה התחיל", הרב משה לוינגר], אתר מועצה מקומית קריית-ארבע חברון}}. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה [[קריית ארבע]].

לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'יב באזור שכם. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות ב[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|סבסטיה]]. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר" {{הערה|1=‏[http://elonmore.co.il/history.asp היסטוריה], אתר אלן-מורה שכם}}. ואכן לאחר הניסיון השמיני, בו השתתפו אלפי תומכים מכל רחבי הארץ, אישרה ממשלת ישראל הקמת יישוב יהודי בשם "[[אלון מורה]]" בתוך המחנה הצבאי "קדום".

בה' בשבט [[ה'תשנ"ה]] ([[6 בינואר]] [[1995]]) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה ב[[בית אל]] לביתה באלון מורה. בעקבות הרצח קיים פליקס שביתת שבת מול [[הכנסת]] {{הערה|1=‏[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19950213@19950213029@029.html פרוטוקול הישיבה השלוש-מאות-ואחת-עשרה של הכנסת השלוש-עשרה, יום שני, י"ג באדר א' התשנ"ה (13 בפברואר 1995)], אתר הכנסת}}. כאשר עלתה [[ירושלים]] על שולחן המשא ומתן ביולי 2000, שב פליקס וקיים שביתת שבת נוספת מול הכנסת, בגן הוורדים {{הערה|1=‏[http://chabad-il.org/sh/701-800/sh708.htm [[שיחת השבוע]], כ"ה בתמוז התש"ס]}}.

פליקס הוא חבר המזכירות של [[מפלגת תקומה|תקומה]] ומפרסם מאמרים מעל במות שונות, ביניהם, [[מעט מן האור]], [[עלון פרשת שבוע]] של תקומה {{הערה|1=‏[http://www.al-magor.com/site/detail/detail/detail.asp?detail_id=447423 לקרוא לשבויים דרור - הרב מנחם פליקס], מעטן מן האור, ה' ניסן תשס"ז, אתר [[אלמגור]]}}.