ישראל בעליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:‎|‏)+ +\1, -(?:‎|‏)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
מ הסרת תו כיווניות
שורה 15:
== הרקע להקמה ==
[[קובץ:Petek 9.jpg|ממוזער|250px|פתק הבחירות של ישראל בעלייה]]
ב[[שנות ה-90]], בזמן [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר]], עלו לישראל כמיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], בעיקר מ[[חבר המדינות]] של [[ברית המועצות]]. בעקבות העלייה התעורר צורך בייצוג פוליטי לעולים, ולנישה זו נכנסה מפלגת ישראל בעלייה. העולים אשר הגיעו לארץ ישראל הגיעו ממציאות תרבותית ופוליטית מתפתחת בעקבות השינויים ב[[ברית המועצות]].{{הערה|1=הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 102.}} מכל מקום, במחקרים שבוצעו נמצא כי עולי ברית המועצות רואים באזרח [[נתינות|נתין]] פוליטי יותר מאשר [[אזרח]] הלוקח חלק פעיל פוליטית.{{הערה|1=‏HorowitzHorowitz, T. (1994). "The influence of Soviet political culture on immigrants voters in Israel: the election of 1992", '''Jews in Eastern Europe, 1 (23)''', 5-22. p. 7}} כדי לפתור את בעיות העולים הקימו ד"ר [[יורי שטרן]] ו[[נתן שרנסקי]] את "לשכת המידע על עולים מברית המועצות", אשר היוותה את הבסיס להקמתו של "הפורום הציוני" בשנת [[1988]]. הפורום נאבק למען זכויות העולים, הקים מוסדות סדירים לניהול עניינו של הארגון, קיים אספות כלליות ובחר את מוסדותיו.{{הערה|1=כ"ץ, ז. (2000). "העולים מברית המועצות לשעבר בחיים הפוליטיים בישראל: שנות התשעים". יהודי ברית המועצות במעבר, 4 (19), 145–157. עמ' 145.}}
 
הבחירות הראשונות שבהן השתתפו בהם עולי [[ברית המועצות]], [[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות 1992]], הסתיימו ב"מהפך". בבחירות אלו חזרה מפלגת [[העבודה]] לשלטון, לאחר 15 שנים של שלטון מפלגת [[הליכוד]]; ובנוסף הופיעו בבחירות אלה שתי מפלגות עולים חדשות: מפלגות "דע" ומפלגת "תלי". מפלגת "דע" התבססה על פעילי "הפורום הציוני", ומפלגת "תלי" התבססה על פעילי "התאחדות עולי ברית-המועצות". שתי מפלגות אלו לא עברו את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] בבחירות.{{הערה|1=הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 104.}} בנוסף לכך עלתה טענה שלפיה העולים הם אלו אשר היטו את הכף לטובת [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]], בעקבות התייחסות מפלגות הימין לעלייה ולקליטתה.{{הערה|1=סגל, ד. (1997). "בחירות, ציונות, רוסיה וישראל". '''יהודי ברית המועצות במעבר, 3 (18)''', 41–54. עמ' 51–52.}}
שורה 27:
== אפיון ואידאולוגיה ==
 
:(האפיון שלהלן מוצע על-פי [[מצע]]י המפלגה [http://www.knesset.gov.il/elections/knesset15/yisbaaliyah_m.htm לבחירות לכנסת ה-15] ו[http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/plat_9.htm\ לבחירות לכנסת ה-16].)
 
=== דאגה לעלייה ===
שורה 65:
 
=== הכנסת ה-14 ===
ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת ה-14]], שנערכו בשנת [[1996]], קיבלה מפלגת ישראל בעלייה שבעה מנדטים.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/history/heb/heb_hist14_s.htm ההרכב הקואליציוני לכנסת ה-14].}} המפלגה כיהנה ב[[קואליציה]] בראשותו של [[בנימין נתניהו]], וקיבלה שני תיקים: [[נתן שרנסקי]] קיבל את [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה|תיק התעשייה והמסחר]] ו[[יולי אדלשטיין]] קיבל את [[המשרד לקליטת עלייה|תיק העלייה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp?govt=27 ממשלת ישראל ה-27], באתר הכנסת.}}.
 
במהלך אותה כנסת פרשו חברי הכנסת [[מיכאל נודלמן]] ו[[יורי שטרן]] מהמפלגה, והקימו את סיעת "[[עלי"ה]]", שהצטרפה לאחר מכן למפלגת [[ישראל ביתנו]] בראשותו של [[אביגדור ליברמן]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionHistoryAll.asp פילוג ומיזוג בסיעות הכנסת].}}.
שורה 71:
=== הכנסת ה-15 ===
ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1999]] השיגה המפלגה שישה מנדטים,{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/history/heb/heb_hist15_s.htm ההרכב הקואליציוני לכנסת ה-15].}} ועיקר מצעה התבסס על הדרישה לקבל את [[משרד הפנים|תיק הפנים]]. זכורה במיוחד ססמת הבחירות של המפלגה: "МВД под ШАС контроль? Hет! МВД под HАШ контроль" ("[[משרד הפנים]] לשליטת [[מפלגת ש"ס|ש"ס]]? לא. [[משרד הפנים]] לשליטה '''שלנו'''"). הססמה, למרות שהייתה ב[[רוסית]], חזרה על עצמה פעמים רבות בתשדירי ה[[תעמולה]] של המפלגה, וגם דוברי עברית נדבקו בה, ואף יצא [[סטיקר]] עם הססמה באותיות עבריות: "אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד ש"ס קוֹנטרוֹל? נְייֶט. אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד נאש קונטרול".{{הערה|1=אורי אס, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=254569 "נעלמו בלי להותיר עקבות"], '''[[הארץ]]''',21 בינואר 2003.}}
לאחר הבחירות מונה [[נתן שרנסקי]] ל[[משרד הפנים|שר הפנים]] בממשלתו של [[אהוד ברק]],{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp?govt=28 ממשלת ישראל ה-28] באתר הכנסת.}} אך מפלגתו התפלגה בעקבות פרישתם מן הסיעה של חברי הכנסת [[רומן ברונפמן]] ו[[אלכסנדר צינקר]], שהקימו את סיעת "[[הבחירה הדמוקרטית]]", שהתמודדה ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות 2003]] ברשימה משותפת עם מפלגת [[מרצ]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.asp?PG=108 סיעת "הבחירה הדמוקרטית"], באתר הכנסת.}}
 
ביולי 2000, בעקבות התנגדותו ל[[קמפ דיוויד|ועידת קמפ-דיוויד השנייה]], התפטר השר [[נתן שרנסקי]] מתפקידו והמפלגה פרשה מהקואליציה.{{הערה|1=תומר שדמי, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-28158,00.html "שרנסקי מתפטר, יצחק לוי אחריו"], '''[[ynet]]''',{{כ}} 8 ביולי 2000.}}
 
לאחר [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001|הבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001]] מונה [[נתן שרנסקי]] ל[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]] ול[[סגן ראש הממשלה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלתו הראשונה של שרון]] ו[[יולי אדלשטיין]] מונה ל[[סגן שר|סגן]] [[השר לקליטת עלייה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp?govt=29 ממשלת ישראל ה-29], באתר הכנסת.}}
 
=== הכנסת ה-16 ===
שורה 85:
 
== חקיקה ==
בשנת [[1997]] הציעו חברי הכנסת מטעם מפלגת ישראל בעלייה, [[יורי שטרן]] ו[[מיכאל נודלמן]], [[הצעת חוק]] להכרה במסייעים לנטרול תוצאות [[אסון צ'רנוביל]] ובתמיכה כלכלית בהוצאות הרפואיות שלהם. הצעת חוק זו עברה לוועדת העלייה והקליטה, והוגשה שוב בשנת [[1999]] על ידי הוועדה, שחברי הכנסת נודלמן ושטרן היו מחבריה.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2814.pdf הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשנ"ט-1999, ח"ח 2814, עמ' 453].}} חוק זה התקבל לבסוף בשנת [[2001]], והוא מוכר בשם "חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, תשס"א-2001".{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1793.pdf "חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, תשס"א - 2001", ס"ח 1793, עמ' 404].}}
 
בשנת [[1998]] הציע חבר הכנסת [[יורי שטרן]] הצעת חוק להכרה במעמדם של ותיקי מלחמת העולם השנייה החיים ב[[ישראל]]. חוק זה התקבל לבסוף בשנת [[2000]], והוא מוכר כ[[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה|"חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, תש"ס-2000"]].{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1737.pdf "חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000", ס"ח 1737, עמ' 178].}}
 
חוק נוסף אשר הוצע באותה שנה היה תיקון ל[[פקודת העיריות]], שלפיו יש לכונן ב[[עירייה|עיריות]] שבהן לפחות 10% מתושביהן הם עולים מברית המועצות, מועצה שתדאג לקליטת העלייה. תיקון זה הוצע על ידי חבר הכנסת רומן ברונפמן, והתקבל באותה השנה.{{הערה|1=פקודת העיריות [נוסח חדש] (6.8.1998), ס"ח תשנ"ח מס' 1684, עמ' 336 – חוק (מס' 68), תשנ"ח-1998.}}
 
בשנת [[2000]] הציע חבר הכנסת [[גנדי ריגר]] תיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שלפיו יש להעלות את ימי החופשה לטיפול בילד חולה מ-6 ימים בשנה ל-8 ימים בשנה{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2922.pdf הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 5) (הגדלת מספר ימי היעדרות), התשס"א-2000, ח"ח 2922, עמ' 22].}}. תיקון זה התקבל בשנת [[2001]].{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1785.pdf "חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, ס"ח 1785, עמ' 219].}}.
תיקון נוסף שהוצע באותה שנה, על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, היה תיקון ל[[חוק בתי המשפט]]. על פי תיקון זה יוכל אדם לייצג בעל דין ב[[בית משפט לתביעות קטנות]].{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2969.pdf הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29) (ייצוג בעל דין), התשס"א - 2000, ח"ח 2969, עמ' 404].}} תיקון זה התקבל בשנת [[2001]], והוא מוכר בשם תיקון מס' 29 (ייצוג בעל דין).{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1783.pdf "חוק בתי המשפט" (תיקון מס' 29), התשס"א-2001, ס"ח 1783, עמ' 198].}}
 
== חברי כנסת בולטים ==
* [[נתן שרנסקי|נתן (אנטולי) שרנסקי]] - [[אסיר ציון]] לשעבר, שהקים את "הפורום הציוני" לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי. מקימה של מפלגת "ישראל בעלייה". שימש [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה|כשר התעשייה והמסחר]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]), [[משרד הפנים|שר הפנים]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] ([[1999]]) ו[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון]] ([[2001]]). לאחר הכישלון ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת ה-16]] פרש שרנסקי מהכנסת וכיהן כשר ללא תיק האחראי על ענייני ירושלים והתפוצות.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/sharanski.htm נתן (אנטולי) שרנסקי], באתר הכנסת.}}. כיום עומד שרנסקי בראש [[מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים]] ב[[מרכז שלם]].{{הערה|1=[http://www.shalemcenter.com/heb/research.php?did=148 מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים], באתר של מרכז שלם.}}
 
* [[יולי אדלשטיין|יולי - יואל אדלשטיין]] - [[אסיר ציון]] לשעבר, שכיהן כסגנו של [[נתן שרנסקי]] ב"פורום הציוני" לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי. כיהן כ[[המשרד לקליטת עלייה|שר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]) וכסגן [[המשרד לקליטת עלייה|השר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון]] ([[2001]]). כיהן כחבר הכנסת מטעם [[הליכוד]] וכ[[משרד ההסברה והתפוצות|שר ההסברה והתפוצות]] ב[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת נתניהו השנייה]], ונבחר ל[[יושב ראש הכנסת]] ה-19 מטעם המפלגה. ([[2013]]).{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=1 חה"כ יולי-יואל אדלשטיין] באתר הכנסת.}}
 
* [[מרינה סולודקין|ד"ר מרינה סולודקין]] - דוקטור לתולדות הכלכלה והחברה, אשר כיהנה כיושבת ראש [[ועדה לקידום מעמד האישה|הועדה לקידום מעמד האישה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]) וכסגנית [[המשרד לקליטת עלייה|השר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] ([[1999]]). בכנסת ה-18 כיהנה סולודקין כחברת כנסת באופוזיציה מטעם מפלגת [[קדימה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?id=91 חה"כ מרינה סולודקין], באתר הכנסת.}}.
 
== נציגי המפלגה בכנסת ==