ויקיפדיה

סרבנות גט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:‎|‏)+ +\1, -(?:‎|‏)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
מ הסרת תו כיווניות
שורה 3:
התורה מחייבת שגירושין יתבצעו על ידי מתן [[גט]] מהבעל לאישה. על פי ההלכה הגט חייב להינתן על ידי הבעל מרצונו ואם הבעל נותן את הגט שלא מרצונו הגט עלול להחשב [[גט מעושה]] שהוא פסול. ניתן על פי התורה לתת לאישה גט בעל כורחה, אלא שהדבר נאסר ב[[חרם דרבנו גרשום]] ו[[חוק שיווי זכויות האישה]] תשי"א-1951 קבע מעשה זה כ[[עברה פלילית]] מסוג פשע ("התיר האיש קשר הנישואין על כורחה של האישה, באין פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך המחייב את האשה להתרת קשר הנישואין - האיש אשם בפשע ודינו מאסר עד חמש שנים.")
 
סיבה נפוצה לסרבנות גט היא "סחטנות גט", אשר בהם גברים ונשים אינם מסרבים קטגורית לתת גט או לקבלו, אלא מציבים תנאים מוקדמים, לעתים קשים, לכך, למשל מתוך רצון לשפר את מעמדם במאבק הרכושי בסכסוכי [[גירושין]], או את מצבם בסכסוכים על ענייני משמורת וילדים. תביעת [[שלום בית]] משמשת לעתים כאמצעי לכוף את המשך הנישואין על הצד האחר או כטקטיקה במסגרת ניסיונות להשיג עמדות יותר טובות בהסכם הגירושין{{הערה|1=‏{{ynet|בני דון-יחייא|מה פתאום שלום-בית, אני רוצה להתגרש|3411449|19.6.2007|}}}}. על פי נתוני בתי הדין הרבניים מוגשות כ-1,000 תביעות מסוג זה בשנה.
 
על פי ההלכה ועל פי חוקי מדינת ישראל מסורבי הגט נותרים נשואים, ועל כן אינם יכולים להתחתן בשנית. לפי ההלכה, אישה נשואה, ובכלל זה מסורבת גט, המקיימת יחסי אישות עם בן זוג אחר, מוקעת יחד עם בן זוגה כ[[לא תנאף|נואפים]], והם נאסרים לינשא זו לזה אף לאחר סיום הנישואים הנוכחיים. בנוסף, צאצאים הנולדים כתוצאה מיחסים אלו יחשבו ל[[ממזר]]ים ואפשרות הנישואים שלהם תוגבל. הבעל יכול להשתמש בהגדרת האישה כנואפת כדי לנסות להשיג הישגים בבית הדין, הישגים הקשורים לממון ולשמורת הילדים. לעומת זאת, הגבר יכול לקיים יחסי אישות עם אחרת בלי שהדבר יחשב לניאוף הלכתי.
שורה 54:
 
אל מול בעיית הסרבנות, עלו טענות שונות לגבי הסיבות לאי היענות הבעלים לסנקציות.
[[בית הדין הרבני הגדול]], בפסק דין מיום 17.9.2008{{הערה|1=‏[http://www.nevo.co.il/Psika_word/rabani/rabani-8455-64-1.doc פס"ד של בית הדין הרבני הגדול הקובע סנקציות קשות לאסיר סרבן גט, ומרחיב את סמכויות בתי הדין מעבר לאלו המפורשות בחוק] {{DOC}}}} מתאר את הקשיים שהציב המחוקק על אכיפת פסקי דין של בתי הדין הרבניים, ומנסה לבור בין אלו את הדרך המשפטית הראויה לשם אכיפת פסק דין לגט, תוך הרחבת סמכויות אלו אף מעבר לאלו שניתנו לבתי הדין במפורש בחוק. בין השאר, ממליץ פסק דין זה על סנקציות קשות על סרבן גט - כולל המלצה לאיסור שינה על מזרן, כליאה יחד עם אסירים ביטחוניים, כליאה בבידוד לסירוגין לתקופות ארוכות של 90 יום, כאשר הסרבן יימצא שבעה ימים בבידוד ושבעה ימים במאסר רגיל, וחוזר חלילה, איסור רכישת מצרכים בקנטינת בית הסוהר, מניעת הזכות לקבל אוכל כשר למהדרין, ועוד. פסק דין זה אף ממליץ למחוקק כי יתיר לבתי הדין הרבניים לאסור סרבן גט אף ליותר מעשר שנים.
 
=== הוויכוח סביב הפעלת הסנקציות ===
שורה 100:
מכשול טכני אחר הוא קביעת הרב הראשי לישראל, [[ישראל לאו]] משנת 2002 כי "גבר הנשוי לסרבנית גט, לא יוכל לשאת אשה חדשה, לפני שעל אשתו יופעלו דרכי כפיה לקבל ממנו גט" [http://news.walla.co.il/?w=//195715]. על כך נוסף החוק לקיום פסקי דין של גירושין , שבסעיף 1 ד קובע כי "הוצא צו הגבלה כנגד אשה... לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה", כלומר "בעל אינו יכול לפעול בשני המסלולים בעת ובעונה אחת. הוא אינו יכול לדרוש הפעלת צוי אכיפה כנגד אשתו סרבנית הגט, ולחלופין היתר נישואין. עליו לבחור באפשרות אחת בלבד, ובחירה זו תקפה לשלוש שנים, מבלי אפשרות לחזרה. בדרך כלל, נאלצים רוב הבעלים להעדיף את האפשרות ה"קלה" יותר של בקשת "היתר נישואין", על פני האפשרות הכבדה יותר של הפעלת צווי אכיפה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פסק בית הדין הגדול מתאריך 24.3.2003|כתובת=http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawatch1/lawatchF/2004b_family11.rtf}}}}"
 
היתר לשאת אישה שנייה אינו פוטר את הבעל מלשאת במזונות אשתו, שכן ההיתר אינו מבטל את הנישואין הראשונים{{הערה|{{דעת|הרב י. ד. הגר|daat/psk/psk.asp?id{{=}}80|היתר נישואין במחלת נפש}}}}. ועל כן הוא מועיל פחות למסורב גט הסובל מהחובה לזון את אשתו על אף שקשר הנישואין מתקיים ביניהם בעל כורחו, מאשר למסורב גט המתקשה ליצור קשר זוגי חדש עקב קשר נישואין מעגן. כמו כן, לא תמיד היתר כזה מספק מסורב גט {{הערה|1=‏{{ynet|||3494274||}}}}, שכן מעמדו כנשוי עשוי להרתיע בנות זוג פוטנציאליות. בתי המשפט למשפחה בישראל קבעו כי ההיתר לשאת אישה שנייה אמנם מסיר את המניעה להינשא, אך אינו מסיר את יתר הנזקים, ובהם פגיעה בחופש הבחירה והזכות להשתחרר מקשר כפוי (תמ"ש 21162/07, תמ"ש 18561/07).
היתר לשאת אישה שנייה עשוי להפוך את משוואת הכוחות, ולהפוך סרבנית גט לעגונה. היתר לשאת אישה שנייה ניתן על כן לאחר השלשת גט והפקדת הכתובה של המבקש. נמתחה ביקורת ציבורית על שימוש לא זהיר בהיתר{{הערה|{{nrg|רבקה לוביץ|יופקעו הנישואין|055/103|2 בפברואר 2006||1|1}}}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סרבנות_גט"