פסוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כבר נכפל להלן
מ הסרת תו כיווניות
שורה 3:
 
הפסוק הראשון, ואולי הידוע מכולם, הוא {{הדגשה|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ|בראשית א א|בראשית א', א}}.
הפסוק האחרון המופיע בספרי התנ"ך היהודי הוא {{הדגשה|כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‏יםבִּירוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל|דברי הימים ב לו כג|דברים הימים ב' ל"ו, כג}}.
 
לפי המתואר ב[[מסכת קידושין]], היה הבדל בין שיטת חלוקת הפסוקים ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]]. חשיבות הפסוקים בהלכה מתבטאת בכך שאין עולה לתורה קורא פחות משלושה פסוקים, וכל פסוק שאין עליו [[מסורה|מסורת]] לא יוצרים עליו מסורת חדשה של פיסוק. חלוקת הפיסוק בתוך הפסוק נעשית על ידי [[טעמי המקרא]]: חילוק הפסוק לשניים נקרא "[[אתנחתא]]", והטעם המורה על סוף הפסוק נקרא "סלוק" או "סוף פסוק" (שם שהפך לביטוי שמשמעותו סיום עניין).