יהושע מאיר גרינץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 13:
גרינץ יצא גם נגד ה[[תאוריה]] של [[משה דוד קאסוטו|מ"ד קאסוטו]] על כך שבישראל היו רווחים שירי עלילה קדומים, שאליהם מרמזת ה[[תורה]] ואשר חלק מהם הופיעו מאוחר יותר, אצל ה[[נביאים]]. טענתו הייתה כי תאוריה זו, הגם שאין לשלול אותה לכתחילה, אין לה כל ביסוס בכתובים מלבד קישורים מאולצים בין פרשיות שונות.
== ארץ ישראל במשנתו של גרינץ ==
בדומה לגישה האחדותית שנקט גרינץ בנוגע לאחדות המקרא, גם גישתו לנושא מרחבי ארץ ישראל וגבולותיה הגאוגרפיים-היסטוריים, היא גישה אחדותית. בספרו מוצאי דורות, שהוא האוסף העיקרי של מאמריו בנושא "קדמוניות המקרא וראשית תולדות ישראל וספרותו", מנסה גרינץ להפריך את התאוריות המצמצמות את גבולות הארץ והממעטות ומסתייגות מפשט הכתובים. כך קובע גרינץ כי מוצאם של בני שם הוא מצפון מסופוטמיה, ולא מחצי האי ערב, וכי ארץ הייעוד המובטחת במקרא לעם ישראל חופפת למעשה ובפועל את ארץ כנען לכל מרחביה‏‏מרחביה{{הערה|1=‏ארץארץ היעוד, מוצאי דורות עמוד 130}} הכוללת את כל סוריה של היום, ופניקיה , שהיא לבנון של היום‏‏היום{{הערה|1=‏לדעתולדעתו מה שנכתב מדן ועד באר שבע הוא רק ארץ הירושה, ארץ ישראל הנושבת שנתחלקה לשבטים.}} . לדעתו ארץ כנען היא גם ארץ הכנעני והיא כולה כלולה בהבטחת ה' לעם ישראל.
 
==גרינץ כחוקר תקופת בית שני==