פטגוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 48:
הספרדים החלו בניסיונות של ממש להשתלט על פטגוניה רק בסוף [[המאה ה-18]]. ב-[[1779]] הוקם מבצר סן חוסה דה לה קנדלריה בחוף חצי האי ואלדס, אך הוא נחרב בידי בני הטוולצ'ה ב-[[1810]]. לאחר עצמאותן של ארגנטינה וצ'ילה, החלו השתיים במהלך המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] לנסות להרחיב את תחומי השפעתן. צ'ילה התפשטה דרומה בתהליך שכונה "[[כיבוש אראוקניה|הרגעת אראוקניה]]" וארגנטינה ב"[[כיבוש המדבר]]". שני התהליכים הסתיימו בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, וב-[[1881]] גם נקבע הגבול בין המדינות, על [[קו פרשת המים של אמריקה]] בהרי האנדים.
בעקבות התייצבות השליטה של ארגנטינה וצ'ילה בפטגוניה, החלה התיישבות קבע באזור, והוקמו ערים ויישובים חדשים, חלקם בידי [[הגירה|מהגרים]] שהגיעו מרחבי העולם, ובהם [[איטלקים]], [[גרמנים]], [[סלאבים]], [[ולשים]] ו[[אפריקאנרים]]. עם זאת, גם כיום מאוכלסת פטגוניה בדלילות רבה, ו[[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בה נאמדת בכ-1.9 תושבים לקמ"ר (2.2 בארגנטינה ו-1.0 בצ'ילה). עיקר התושבים מתרכזים לאורך החוף האטלנטי, באזור הצפוני של הרי האנדים ובחלקו הצפוני של חוף האוקיינוס השקט. הערים הגדולות בפטגוניה
{| class="wikitable"
| |||