דייגו ריברה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עבודותיו המאוחרות מחוץ לארצו: תיקון טעות הקלדה, תיקנתי דקדוק
תגית: עריכה מיישום נייד
מ הסרת תו כיווניות
שורה 8:
באוטוביוגרפיה של ריברה נטען כי במשך תקופה ב-[[1904]], הוא וחבריו לא אכלו דבר מלבד גוויות שנקנו מחדר המתים המקומי. ריברה היה מודע היטב להלם שבסיפור זה. ריברה טען כי הוא חשב ש[[קניבליזם]] היא הדרך המורה את העתיד. "אני מאמין שכאשר האדם יפתח תרבות נעלה יותר מהתרבות הממוכנת, אך הפרימיטיבית של היום, אכילת בשר אדם תהיה מותרת. משום שאז בני האדם יתנערו מכל האמונות התפלות והאיסורים חסרי ההגיון".
 
בשנת [[1907]] הגיע ריברה ל[[ברצלונה]] ללימודים, ושנתיים מאוחר יותר המשיך ל[[פריז]], שם חי ועבד בשכונת [[מונפארנאס]] עם קבוצה של אמנים ידועים. ריברה בילה זמן רב בבית האמנים לָה רוּ‏שרוּש (La Ruche) ב[[מונפרנאס]], שם צייר ידידו [[אמדאו מודיליאני]] דיוקן של ריברה ב[[1914]]. עם ידידיו הקרובים נמנו [[איליה ארנבורג]], [[חיים סוטין]], אשתו של מודיליאני ז'אן אבוטרן, [[מקס ז'אקוב]], בעל הגלריה לאופולד סבורובסקי, והאמן [[מואיז קיזלינג]]; הקבוצה הונצחה בציורה של מארי וורוביף-סטבלסקה "הומאז' לחברים ממונפארנאס", המוצגת כיום במוזיאון ברוסיה. בנוסף, יצר ריברה באותן שנים קשר עם אמנים כ[[פבלו פיקאסו|פיקאסו]] ו[[ז'ורז' בראק]], והושפע מסגנונם ה[[קוביזם|קוביסטי]]. מאוחר יותר (בשנת [[1917]]) התרחק ריברה מהקוביזם והושפע מסגנונו של [[פול סזאן]], המדגיש משטחי צבע עזים וצורות פשוטות. במקביל החלו ציוריו לזכות בתשומת לב, והוא הציג במספר תערוכות.
 
==ציורי קיר במקסיקו==
שורה 14:
בשנת [[1920]] עזב ריברה את צרפת, ביקר באיטליה וחזר למקסיקו ב-1921. הוא הצטרף לאופנה החדשה במקסיקו - ציורי קיר - בה היו מעורבים האמנים המקסיקניים [[רופינו טאמאיו]], [[דוד אלפארו סיקיירס]], [[חוסה קלמנטה אורוסקו]] והאמן הצרפתי [[ז'אן שארלו]]. הוא החל את ניסיונותיו בציור [[פרסקו|פרסקאות]] על קירות גדולים, ובמהרה פיתח שיטה משלו, שהתבססה על גודל, צורות פשוטות וצבעים עזים.
 
במקביל החל ריברה להתעניין בפוליטיקה, ושייך את עצמו לשמאל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]. מסיבה זו כלל ציור הקיר הראשון שלו דמויות מקסיקניות אתניות (אינדיאנים ובני תערובת) בהקשר פוליטי. גם בהמשך עסקו ציורי הקיר של ריברה באורח סימבולי בחברה ובהגות המקסיקנית אחרי [[המהפכה המקסיקנית|המהפכה]] של [[1910]]. ציוריו מספרים סיפורים, באורח הדומה ליצירות תרבות ה[[מאיה]]. יש הרואים בציור הקיר שלו "In the Arsenal", התייחסות לרצח המהפכן הקובני חוליו אנטוניו מֶ‏‏לָ‏המֶלָה (Mella). דעותיו הקיצוניות של ריברה, התקפותיו על הכנסייה ועל אנשי הדת, וקשריו עם [[טרוצקי]] ושמאלנים קיצוניים אחרים הפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת גם בחוג הקומוניסטי.
 
חלק מציורי הקיר הטובים ביותר של ריברה מוצגים לראווה בארמון הלאומי במקסיקו סיטי ובבית הספר החקלאי הלאומי של מקסיקו "צ'אפינגו" בעיר טקסקוקו אשר ליד מקסיקו סיטי.