תל קסילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הסרת תו כיווניות
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 6:
 
==גילוי התל והחפירות במקום==
התל התגלה באקראי כאשר ב[[שנות ה-40]] נמצאו על פני הקרקע במקום שני [[אוסטרקון|אוסטרקונים]] כתובים [[עברית]] מ[[תקופת בית ראשון|תקופת בית הראשון]]. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב [[אופיר]] הנשלח ל[[בית חורון]] ועל השני אלף ומאה יחידות של [[שמן]] הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו"{{הערה|1=‏בנימיןבנימין מייזלר, [http://www.dlir.org/archive/items/show/2045 "החפירות בתל קסילה"], '''[[ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]''' ט"ו, [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], ירושלים, תש"י סריקה במאגר [http://www.dlir.org/browse-e-journals.html DLIR]}}. באוקטובר [[1948]] החל החוקר [[בנימין מזר|בנימין מייזלר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] לחקור את התל‏‏התל. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] ו[[מוזיאון תל אביב]], וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת [[ישראל]] לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים [[1950]], [[1951]] וב-[[1959]]. חפירות נוספות התקיימו בין השנים [[1971]]-[[1974]] ובין [[1982]] ועד ראשית [[שנות ה-90]], בראשותו של [[עמיחי מזר]] ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.
 
==תולדות התל==
שורה 13:
 
היישוב בתל קסילה גדל בתחילת [[המאה ה-11 לפנה"ס]], ותחת המקדש הראשון הוקם מבנה גדול מעט יותר, שהתאפיין בקירות אבן עבים וחזקים יותר. עם זאת צורתו של המקדש החדש נותרה זהה לזו של קודמו. בתקופה זו נחפר בחצר המקדש בור, ובו הונחו חפצי פולחן שונים. בחפירות התגלו בבור כמאה כלי חרס, וידוע במיוחד כלי קיבול בצורת אישה שבשני שדיה פתחים לשפיכת נוזל. ייתכן שהכלי נועד ל[[חלב]] וייצג את אלת הפריון (הכלי מוצג במוזיאון). שיאו של היישוב בתל היה במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, ובתקופה זו שוב הוגדל מבנה המקדש (ראו 1 בתרשים) ונוספה לו [[מבואה]] גדולה. תקרת המקדש נתמכה בשני עמודי עץ [[ארז הלבנון]] שניצבו על בסיסי אבן עגולים. בחלקו המערבי של המקדש הוקם חדרון ששימש לאיחסון אוצרות הפולחן ובכניסה אליו נבנתה במה מוגבהת. החצר סביב המקדש תוכננה גם היא מחדש וחומת מגן הוקמה סביבה. בחצר נבנו [[מזבח]] (ראו 2 בתרשים) ומבני עזר (ראו 4 ו-5 בתרשים). על משמעות התפתחותו של המקדש במקום נאמר כי:
{{ציטוט|תוכן="במקום נתגלו שרידי שלושה מקדשים שנבנו האחד על גבי השני, וכל אחד מהם היווה הרחבה של קודמו, דבר המעיד כנראה על גידול במספר התושבים בעיר".‏‏{{הערה|1=[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=30 האתר הרשמי]}}}}
ממערב למקדש העיקרי הוקם מקדש משני קטן יותר שנבנה לפי עקרונות תכנוניים זהים (ראו 3 בתרשים). ייתכן שמקדש זה שימש לפולחנו של אל משני, או שהיה בית תפילה פרטי של שליט העיר.
 
מדרום למקדשים השתרע רובע המגורים שרחובותיו בנויים בתבנית שתי וערב ובתיו מסודרים בגושים. הבתים עצמם נבנו לפי תוכנית אחידה של ארבעה מרחבים - שני חדרים וחצר שמחולקת לשטח מקורה ולשטח פתוח. שטחו של כל בית עמד על כמאה מ"ר, ובשל חלוקתו הפנימית הוא זכה לכינוי "[[בית ארבעת המרחבים]]" המאפיין את [[תקופת הברזל]] בארץ ישראל. בתל התגלו ממצאים רבים שכללו כלי פולחן במקדשים, קנקני חרס ל[[שמן]] ול[[יין]], חותמות וכלים מ[[ארד]]. הממצאים בתל מעידים על אורחות חייהם של תושביו ועל כך שעמדו בקשרי מסחר עם [[צור]], [[צידון]], [[מצרים העתיקה]] ועם [[קפריסין]]. עוד מדגימים הממצאים כיצד התמזגה ההשפעה ה[[הים האגאי|אגאית]] שהביאו עימם הפלשתים מארץ מולדתם, עם השפעה כנענית מקומית. בתל התגלה בית מלאכה ליציקת כלי ארד, ואחד הבתים ברובע המגורים שוחזר למלוא גובהו. על משמעותם של הממצאים בעיר נכתב כי:
{{ציטוט|תוכן="התרבות הפלשתית, כפי שהיא מתגלה לעינינו מן החפירות בתל קסילה ובאתרים פלשתיים אחרים, היא תרבות עירונית מפותחת. בתל קסילה ניתן להבחין בסימני תכנון עירוני מדוקדק... תרבות מפותחת זו התקיימה בתקופה שבה רבות מערי כנען, כמו חצור בגליל ולכיש בשפלה, עמדו בחורבנן, ושבטי ישראל חיו באזורי ההר והשפלה הפנימית בכפרים חקלאיים ובמסגרת שבטית, קודם להקמת המלוכה".‏‏{{הערה|1=[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2914 פלשתים על גדות הירקון, עמיחי מזר]}}}}
 
סוף תקופת השיא של העיר בא לה בשנת 990 לפנה"ס לערך, עת נכבשה בידי [[דוד]] וחרבה בשריפה.
שורה 45:
 
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, ועל התל עצמו ניצב [[בית מרחץ]]. צפונית-מזרחית לתל שכן [[בית כנסת]] [[שומרונים|שומרוני]] מ[[המאה ה-6]]. רצפת ה[[פסיפס]] של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. ברצפה קבועות שלוש כתובות, [[כתובת שומרונית מתל קסילה|אחת]] ב[[שומרונית]] ושתיים ב[[יוונית]]. שתיים מהן מציינות שמות תורמים ונוסח השלישית הוא:
{{ציטוט|תוכן="ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן".‏‏{{הערה|1=‏‏[http://www.eretzmuseum.org.il/main/site/index.php3?page=32 האתר הרשמי]}}}}
המבנה המאוחר ביותר שידוע כי ניצב על התל הוא ה[[חאן (מבנה)|חאן]] ששכן במקום ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית]]. לאחר שזה נהרס לא יושב התל שוב, למעט בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], עת שימש התל נדבך בחלקו המערבי של [[קו שתי העוג'ות]] לאורכו התחפרו כוחות [[הצבא העות'מאני]] שנערכו מול [[חיל המשלוח המצרי (1916)|חיל המשלוח המצרי]] שחנה מדרום לירקון. הטורקים חפרו תעלות בתל, וכן התגלו בו רסיסי [[פגז]]ים בריטים.
{| style="float: right; clear: none; padding: 0.1em"
שורה 71:
*Amihai Mazar, '''Excavations at tell Qasile - part one''', [[האוניברסיטה העברית בירושלים|The Hebrew University of Jerusalem]], 1980
</div>
* ‏בנימיןבנימין מייזלר, [http://www.dlir.org/archive/items/show/2045 "החפירות בתל קסילה"], '''[[ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]''' ט"ו, [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], ירושלים, תש"י סריקה במאגר [http://www.dlir.org/browse-e-journals.html DLIR] {{PDF}}
 
== קישורים חיצוניים ==