פרשת ההצבעות הכפולות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1)
מ הסרת תו כיווניות
שורה 2:
 
==האירועים==
ב-[[28 במאי]] 2003 דנה הכנסת בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים ‎20032003 ו-‎20042004), התשס"ג-2003. הצעת חוק זו, שיזם [[שר האוצר]] [[בנימין נתניהו]], כללה תיקוני חקיקה רבים, במתכונת של [[חוק ההסדרים]], במטרה לקצץ בהוצאות המדינה עקב המשבר ה[[כלכלה|כלכלי]] ששרר ב[[ישראל]] באותה תקופה. הדיון בקריאה השנייה של הצעת החוק נמשך זמן רב, עקב [[פיליבסטר]] שערכו סיעות ה[[אופוזיציה]], וההצבעות נגררו לשעות הלילה. בסופו של דבר אישרה הכנסת את החוק, ודחתה את כל ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת מהאופוזיציה.
 
זמן קצר לאחר אישור החוק, טען חבר הכנסת [[יעקב ליצמן]] כי ראה חבר כנסת מצביע במקומה של חברת הכנסת [[ענבל גבריאלי]], שלא נכחה בהצבעה. ליצמן סירב להגיש תלונה ב[[משטרת ישראל|משטרה]] או ב[[ועדת האתיקה|וועדת האתיקה]], ואף לגלות במי מדובר, אך עד מהרה נפוצו שמועות שמדובר ביותר מחבר כנסת אחד שהצביע שלא ממקומו.
שורה 18:
 
==הסרת החסינות==
ב-[[22 בדצמבר]] דנה ועדת הכנסת בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את [[חבר כנסת#חסינות חברי הכנסת|חסינותו]] של חבר הכנסת חזן. חזן עצמו ביקש מהוועדה שתאשר את הבקשה כדי שיוכל להיאבק על חפותו, אך חברי כנסת טענו כי מאחורי הקלעים פעל חזן לסיכול המהלך‏‏המהלך{{הערה|1="[http://news.walla.co.il/?w=//481898 ועדת הכנסת לא הסירה חסינות ח"כ חזן], [[וואלה!]], 22.12.2003.}}. הבקשה להסרת החסינות נדחתה ברוב של 8 מול 7. למחרת דחתה הוועדה גם את הבקשה להסיר את חסינותו של גורלובסקי, ברוב של 11 מול 5.
 
[[התנועה לאיכות השלטון]] עתרה ל[[בג"ץ]] נגד החלטות ועדת הכנסת. במהלך הדיונים הודיע חזן לבית המשפט כי ייזום דיון מחודש בוועדת הכנסת, וב-[[26 בינואר]] [[2004]] הוסרה חסינותו. העתירה כנגד אי הסרת חסינותו של גורלובסקי נותרה בעינה. עמדת המדינה הייתה כי מאחר שגורלובסקי כבר נענש על ידי ועדת האתיקה, החלטת ועדת הכנסת עומדת במתחם ה[[סבירות]], ועל כן אל לו לבג"ץ להתערב בהחלטה זו. ב-[[23 במרץ]] [[2005]] קיבל הרכב מורחב של 7 [[שופט|שופטים]] את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, בהחלטה שנתקבלה פה אחד. בפסק הדין נפסק כי שיקול הדעת של ועדת הכנסת בדיון על הסרת חסינות מוגבל רק לבחינת שיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה, ומאחר שהוועדה שקלה שיקולים אחרים שאינם בסמכותה, החלטתה בטלה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/980/112/A14/03112980.a14.htm בג"ץ 11298/03]}}. בעקבות פסיקת בג"ץ, התכנסה ועדת הכנסת לדון פעם נוספת בהסרת החסינות, אך גם הפעם דחתה את הבקשה, ברוב של 10 מול 6. התנועה לאיכות השלטון עתרה בשנית לבג"ץ, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יגן הפעם על החלטת ועדת הכנסת. בינתיים, [[#תיקון חוק החסינות|תוקן חוק החסינות]], כך שליועץ המשפטי לממשלה הסמכות להגיש כתב אישום כנגד חבר כנסת, שרשאי בתורו להגיש בעקבות כך בקשה לקבלת חסינות מוועדת הכנסת, ועל כן העתירה התייתרה ונדחתה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/720/053/a09/05053720.a09.HTM בג"ץ 5372/05 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת ואח']}}.
שורה 28:
ב-[[20 ביוני]] נגזרו על חזן 4 חודשי מאסר בפועל, שהומרו ב[[עבודות שירות]], ועוד שני חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט פסק כי "פגיעה במעשה ההצבעה על ידי הטיית תוצאותיה במירמה, היא פגיעה בציפור נפשו של בית המחוקקים, והפרה ממשית של אמון הציבור בו", אך מנגד התחשב בעברו הנקי של חזן, ובמחיר הציבורי הכבד ששילם מאז נחשפה הפרשה.
 
חזן ערער על פסק הדין ל[[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]]. ב-[[17 בינואר]] [[2007]] דחה בית המשפט את ערעורו, ופסק שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, לא לגבי הכרעת הדין ולא לגבי גזר הדין. ב-[[18 ביוני]] אותה שנה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור שלו על החלטת בית המשפט המחוזי‏‏המחוזי{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/07/150/019/h05/07019150.h05.HTM רע"פ 1915/07] יחיאל חזן נ' מדינת ישראל.}}
 
תקרית נוספת שליוותה את משפטו של חזן אירעה בנובמבר [[2005]]. חזן צולם כשהוא נכנס למחסן שבו אוחסנו חלקים ממערכת ההצבעה שבה השתמשו בליל ההצבעות הכפולות. מאוחר יותר התברר כי 4 ממערכות ההצבעה נעלמו. חזן מסר מספר גרסאות לנסיבות הימצאותו במחסן‏‏במחסן{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=//808920 ח"כ חזן השיב את הציוד שהכחיש כי לקח], [[וואלה!]], 15.11.2005.}}. בתחילה טען כי סגן מזכיר הכנסת אישר לו להיכנס למחסן, כדי שיוכל לבדוק את מערכות ההצבעה לצורכי משפטו, וכי הניח את המערכות בפינת המחסן, ולכן לא נמצאו. מאוחר יותר טען כי כלל לא היה במחסן. לאחר שהתברר לו כי [[מצלמה|מצלמות]] האבטחה תיעדו אותו נכנס למחסן, הודיע כי לקח רק את ה"פאנל" של מערכות ההצבעה, אך את ה"מוח" השאיר במחסן. לבסוף, החזיר חזן את המערכות ליושב ראש הכנסת. בעקבות אירועים אלה, נפתחה נגד חזן חקירה נוספת, בחשד לשיבוש הליכי משפט. ב-[[28 בדצמבר]] המליצה המשטרה על הגשת כתב אישום.
 
===מיכאל גורלובסקי===
שורה 67:
 
==התפתחויות נוספות==
בנובמבר [[2008]] פרסם העיתון "[[ידיעות אחרונות]]" צילומי וידאו בהם נראה גם חבר הכנסת [[רוני בר-און]] כשהוא מצביע במקומה של חברת הכנסת גבריאלי‏‏גבריאלי{{הערה|1={{ynet|אמנון מרנדה|צפו: ההצבעה הכפולה של רוני בר-און|3624028|17.11.2008|}}}}. בר-און טען כי להבדיל מחברי הכנסת האחרים, שהצביעו במקום חברי כנסת שלא נכחו במליאה, הצביע הוא ברשותה של חברת הכנסת גבריאלי, שנכחה במקום אך לא הספיקה להצביע. בעקבות הפרסום, פנה חבר הכנסת [[צבי הנדל]] ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות על חקירת המקרה‏‏המקרה.
 
בפברואר [[2009]] הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית נגד בר-און, וכי ממצאיו יועברו לוועדת האתיקה של הכנסת‏‏הכנסת{{הערה|1=‏עדיעדי שמחוביץ', "[http://news.walla.co.il/?w=/10/1436933 מזוז: אין בסיס ראייתי נגד השר בר-און]", [[וואלה!]], 16.2.2009‏2009}}. לפנייתו של היועץ המשפטי לממשלה הצטרפו קובלנות מטעם [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל]] ואזרח נוסף. ביולי אותה שנה קיבלה ועדת האתיקה את החלטתה בעניין. הוועדה הודיעה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותו של בר-און במהלך ההצבעות ובעת חקירתו במשטרה, וכן כי כהונתו כיושב ראש ועדת הכנסת שדנה בענייניהם של חזן וגורלובסקי הציבה אותו ב[[ניגוד עניינים]]. עם זאת, החליטה הוועדה להסתפק בעונש של נזיפה חמורה, בשל חלוף הזמן מהאירועים ובשל העובדה שכיום החומרה שבהצבעה כפולה ברורה לכל, ואין צורך בענישה [[הרתעה (משפטים)|הרתעתית]]‏‏{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/hchlatot6.pdf החלטת ועדת הכנסת מס' 6/18] בעניין חבר הכנסת רוני בר-און, מיום 14.7.2009 }}.
 
==קישורים חיצוניים==