בשר חזיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←איסורים דתיים על אכילת בשר חזיר: דתות נוספות |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 34:
חלקים שונים של הבשר, בדומה ל[[בשר בקר]], הם צלעות, צוואר, סינטה, [[פילה]], ירך וכולי. סוגים שונים של בשר חזיר [[עישון מזון|מעושן]] הם:
* [[קותל חזיר]] (אנגלית: [[בייקון]]; גרמנית:
* [[שינקן|שִינְקֵן]], "שִינְקֵה" או '''
* [[פרושוטו]] - שוק וירך חזיר מומלחות ומיובשות (פירושוטו קרודו) או מבושלות (פירושוטו קוטו) בנוסח צפון [[איטליה]].
שורה 96:
==הימנעות מאכילת בשר חזיר בישראל בתקופות קדומות==
בחפירות ארכאולוגיות באתרים מסוף [[תקופת הברונזה]] המאוחרת ועד סוף [[תקופת הברזל|תקופת הברזל II]] (מאמצע המאה השלוש-עשרה לפס"ה ועד שנת 586 לפס"ה) ב[[ארץ-ישראל]], נמצא רצף התיישבותי, שהוגדר על ידי הארכאולוגים כישראלי. אחד המאפיינים של יישובים אלה, הוא הייחוד בממצא ה[[ארכאוזואולוגיה|זואו-ארכאולוגי]]: ביישובים אלה נמצאו עצמות חזיר בכמות מזערית בלבד. ממצא זה שונה ממה שנמצא ביישובים שהוגדרו כלא-ישראליים, כגון יישובי ה[[פלשתים]]. במקומות ובתקופות שבהן גידלו חזיר, הגיע אחוז עצמותיו לחמישה עד שמונה-עשר, בעוד שביישובי הישראלים היה הממצא בין אפס לעשיריות האחוז
במרוצת הדורות הועלו הסברים שונים לחוקי הכשרות בכלל ולאיסור על אכילת חזיר בפרט – החל מנימוקים הקשורים בתאוריות של [[היגיינה]] ו[[רפואה]] ועד טיעונים היסטוריים לגבי מגעים בין-תרבותיים.
שורה 102:
===תאוריות על מקור האיסור המקראי===
ה[[רמב"ם]], בספרו [[מורה נבוכים]], תלה את האיסור בנימוק בריאותי:
{{ציטוטון|ואומר, שכל מה שאסרה עלינו התורה מן המאכלות, כולן תזונתן גרועה, ואין במה שנאסר עלינו מה שיש לחשוב שאין בו נזק זולת החזיר והחֵלֶב, ואין הדבר כן, כי החזיר לח יותר על המדה ורבים בו העודפים, ויותר מכן מאסתו התורה מחמת רבוי טִנוּפוֹ ושהוא ניזון מטִנוּפים, וכבר ידעת הקפדת התורה על ראיית הלכלוכים אפילו במדבר במחנה, כל שכן בתוך הערים [...] ודע כי הסימנים הללו, כלומר מעלה גירה ומפריס פרסה בבהמה, והסנפיר והקשקשת בדגים, אין מציאותן סִבּת ההתר ולא העדרן סִבּת האִסור, אלא הם סימנים להכיר בהן המין המשובח מן המין הגרוע.}}
הוגים מודרניים ניסו לחפש את המניע להימנעות מאכילת החזיר בדינמיקה החברתית-תרבותית של אותה תקופה. מספר השערות הוצעו בעניין:
שורה 118:
* החוקרים [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ניל אשר סילברמן]] כותבים:
:{{ציטוטון|את האיסור על אכילת חזיר לא ניתן להסביר בנימוקים סביבתיים או כלכליים בלבד. למעשה, אפשר שזהו הרמז היחיד שיש בידינו לזהוּת ספציפית ומשותפת בין תושבי הכפרים בהר שממערב לירדן. אפשר שראשוני הישראלים חדלו לאכול חזיר רק מפני שהעמים סביבם – יריביהם – אכלו אותו. [...] חמש-מאות שנה קודם לחיבור הטקסט המקראי, על חוקיו המפורטים וכללי הכשרות שלו, בחרו בני-ישראל – מסיבות שטרם התבררו עד תום – שלא לאכול חזיר.}}
* יש המשערים כי הרתיעה הרבה דווקא מהחזיר קשורה בכך ש[[חזיר בר|חזיר הבר]] היה אחד מסמליו של [[הלגיון העשירי פרטנסיס]], שהחריב את [[בית המקדש השני]] בעת [[המרד הגדול]].{{מקור}}
| |||