קמילו בנסו די קאבור – הבדלי גרסאות

קאבור נולד ב[[טורינו]] בתקופה ה[[נפוליאון|נפוליאונית]], למשפחה שהשיגה שטח רב בזמן [[הקיסרות הראשונה|הכיבוש הצרפתי]]. הוא נשלח לאקדמיה הצבאית של טורינו כשהיה בן עשר בלבד. לעתים קרובות הסתבך עם הממונים עליו ועקשנותו הקשתה עליו להסתגל למשמעת הצבאית הנוקשה. במקרה אחד ארוחותיו נשללו ממנו והוא קיבל מים ולחם בלבד במשך שלושה ימים, בגלל שנתפס קורא [[ספר]]ים שהאקדמיה אסרה על קריאתם. על אף בעיות המשמעת, גויס ב-[[1827]] לצבא [[ממלכת סרדיניה|ממלכת סרדיניה-פיימונטה]] כ[[הנדסה צבאית|מהנדס צבאי]], הודות להיותו מהיר תפיסה בנושאים [[מתמטיקה|מתמטיים]]. בתקופת הצבא למד קאבור [[אנגלית]] וכן את משנתם של [[ג'רמי בנת'ם]] ו[[בנז'מין קונסטן]], והחל לפתח אידאולוגיה [[ליברליזם|ליברלית]]. נטיותיו האידאולוגיות עוררו חשד מצד המשטרה. בנובמבר [[1831]] פרש מהצבא הן משום שהשתעמם מהחיים הצבאיים והן משום אי-אהדתו לשליט ממלכת סרדיניה החדש, [[קרלו אלברטו]].

 

 

בין [[1838]] ל-[[1842]] הגה מספר יוזמות לפתרון הבעיות הכלכליות באזורו. בתחילה ניסה מספר טכניקות חקלאיות בשטחו הפרטי, כמו למשל שימוש ב[[סלק סוכר]], והיה אחד האיטלקים הראשונים שהשתמשו ב[[דשן כימי]]. כמו כן, ייסד קאבור את אגודת החקלאות הפיימונטית.