קרב אום-כתף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 20:
| צד שני={{דגל|מצרים||+}}
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני={{דגל|מצרים}} [[עבד אל-מוחסן כאמל מורתגי]]{{הערה|1=
| כוח שני=16,000 חיילים, מתוכם 8,000 חיילים לקחו חלק בקרב
| צד שני-אבידות=2,000{{הערה|שם=גביש183|[[ישעיהו גביש]], "סדין אדום", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], 2016, עמ' 183}}{{ש}}64 טנקים{{הערה|שם=גביש183}}
שורה 82:
==תכנון הקרב==
הקרב תוכנן על ידי אריאל שרון שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. שרון החליט לקיים קרב לילי שמרכזו יהיה בהשתלטות על תעלות היעד המבוצר מאחר שלדברי שרון: "אין המצרים אוהבים להלחם בלילה, ואין הם נהנים מקרב פנים-אל-פנים - ואנו מתמחים בשניהם"{{הערה|1=
#הצבת הארטילריה בעמדה קדמית משם תוכל לירות אש מדויקת על המתחם המצרי.
#חסימת הכוח המצרי מעורפו, ומניעת הזרמת תגבורת מצרית אל שדה הקרב ובמקביל, תקיפת המערך המצרי ממזרח. כמו כן, חסימת הציר המוביל מקוסיימה לאום-כתף כדי למנוע תגבור מצרי.
שורה 102:
לאחר נסיגה זו, קיבל ניר פקודה משרון לעקוף את כוח השריון המצרי שישב על הכביש לאל עריש ולנוע דרומה לכיוון אבו עגילה כדי לספק חיפוי וחסימה לכוח הצנחנים שהיה אמור לתקוף סוללות ארטילריה מצריות בין מתחם 181 ובין הציר המרכזי של אום כתף-אבו עגילה. ניר השאיר חלק מהכוח שלו במתחם 181 וב-22:00 החל לנוע דרומה. סמוך לחצות הוא הגיע לנקודה שבה עליו היה להתמקם כשהכוח שלו כלל: פלוגת טנקים מצומצמת, פלוגת חרמ"ש ופלוגת מרגמות 120 מ"מ. בשעות אחר הצהריים נע גם הכוח שבפיקודו של אריה עמית (טפר) דרומה וחסם את הציר בין קוסיימה לאום-כתף.
באותה שעה (22:00) הציע אלוף פיקוד דרום, ישעיהו גביש, לאריאל שרון לדחות את הסתערות החי"ר והשריון על המתחם ליום שלמחרת על מנת שמטוסי חיל האוויר, שלא היו זמינים באותה עת, יוכלו לסייע לכוח התוקף. שרון, שבטח ביכולתם של מפקדיו וחייליו והעדיף קרב לילי, החליט לדחות את ההצעה ולהורות על ההסתערות{{הערה|1=צ'רצ'יל,
===האיגוף הצפוני של חטיבה 99 והקרב בתעלות החי"ר===
| |||