מצד חשביהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 2:
'''מצד חשביהו''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ובו [[מצודה]] בנויה מאבני גזית, מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], כנראה מימי [[יאשיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת [[1960]] על ידי [[יוסף נוה]] מטעם [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] ו[[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]].
 
המצד נמצא על גבעת [[כורכר]] ובגבול גבעות ה[[חול]] בצד "דרך החוף", מ[[דרום]] ל[[קיבוץ]] [[פלמחים]] ולתל [[יבנה-ים]]. פרסומו של האתר נובע מ[[אוסטרקון]] (שבר חרס) שהתגלה בו, של הַ"קּוֹ‏צֵ‏רקּוֹצֵר" בשדהו, הזועק לצדק, באמצעות משלוח האוסטרקון לממונה הממלכתי, שר הצבא במקום{{הערה|האוסטרקון מצוי ב[[מוזיאון ישראל]]}}. המצודה משתרעת על שטח של 6 [[דונם]], בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת שער מבוצר מ[[כורכר]], חדרי משמר, מגדלים, שורות אחדות של בתים וביניהם רחובות, וכן חצר ציבורית גדולה. באחד האוסטרקונים נמצא כתוב: '''חשביהו בן יא''' ומכאן נגזר שמו של המצד. מצד חשביהו ננטש בשנה שבה יאשיהו, מלך יהודה, נֱגֵף בפני "פרעה נכו" מלך מצרים ב[[תל מגידו|מגידו]] בשנת [[המאה ה-7 לפנה"ס|609 לפנה"ס]]. מצרים שלטה ב[[דרך הים]] המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף. ולכן, אין להניח כי ניתנה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.
 
==החפירות במקום==
ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר ששה אוֹ‏סְטְרָ‏קוֹ‏נִיםאוֹסְטְרָקוֹנִים, שברי חרס, הכתובים בדיו ב[[כתב עברי]] עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.
 
התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, מדויק יותר - ההערכה היא בין [[639 לפנה"ס]] - [[609 לפנה"ס]]. בין החרסים התגלתה [[חרס|קרמיקה]] [[יוון|יוונית]] מהסוג "wild goat style"{{הערה|קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".}}. ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון [[מצרים|המצרי]] וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה ה[[כנען|כנענית]] [[פיניקים|פיניקית]].