לואיש דה קמואש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים **
מ הסרת תו כיווניות
שורה 6:
==שורשיו ונעוריו==
 
קמואש נולד בליסבון (או בקוימברה או באלנקר) בסביבות [[1524]]-[[1525]] כבן למשפחה ממוצא [[גליסיה|גאליסי]], שעברה להתגורר ב[[פורטוגל]]. תחילה קבעה המשפחה את ביתה בצפון הממלכה, ב[[שאבש]], ובהמשך העתיקה את מעונה ל[[קוימברה]] ולליסבון. שם אביו היה סימָ‏אוֹ‏סימָאוֹ וָ‏אזוָאז דה קמוֹ‏אֶ‏שקמוֹאֶש ואימו הייתה אנה דֶ‏הדֶה סָ‏אסָא אֶ‏האֶה מָ‏סֶ‏דוֹ‏מָסֶדוֹ. מצד אביו, סב סבו של קמואש היה ה[[טרובדור (מוזיקה)|טרובדור]] הגאליסי [[ואסקו דה פיר‏שפירש דה קמואש]], ומצד אימו הוא היה קרוב משפחה של מגלה הארצות הנודע [[ואסקו דה גאמה]], האירופי הראשון שהפליג להודו דרך [[כף התקווה הטובה]].
 
בשנים [[1542]]-[[1545]] הוא חי בליסבון, ונטש את לימודיו לטובת התערות בסביבת חצר המלך [[ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל|ז'ואו השלישי]], ושם הוא זכה לאהדה כמשורר, וגם נודע ביהירותו.
הוא חי זמן מה בעיר קוימברה, וייתכן שהתגורר במתחם [[מנזר סנטה קרוז]], שם שימש דודו בֶ‏נְטובֶנְטו דה קמואש ככומר.
[[קובץ:Lisbon 10064 Lisboa Praça Luís de Camões 2006 Luca Galuzzi.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פסל המשורר ב'''כיכר לואיש דה קמואש''', ברובע '''אלטו''' שבליסבון.]]
 
שורה 18:
==המזרח==
[[קובץ:Camões na prisão.jpg|ממוזער|ציור אנונימי מתקופתו של קמואש - קמואש בכלא של [[גואה]].]]
עם הגעתו ל[[גואה]], הצטרף קמואש למסע עונשין שארגן המשנה למלך פורטוגל בהודו, אפונסו דה נורוניה, כדי לתקוף את מלך צֶ‏צֶ'מְבֶ‏המְבֶה, הידוע כ"מלך ה[[פלפל שחור|פלפל]]". למסע זה התייחס קמואש בשיר הלירי "O Poeta Simónides falando" (המשורר סימונידש, בעודו מדבר). עם חזרתו לגואה, כתב קמואש חלק ניכר מיצירתו האפית. הוא ראה בעיר "אם חורגת לכל הגברים יישרי הדרך". שם למד את מנהגי ה[[נצרות|נוצרים]] ו[[הינדואיזם|ההינדים]] המקומיים, ואת הגאוגרפיה וההיסטוריה האזורית. הוא לקח חלק בעוד מסעות ימיים, הקשורים בפעילות צבאית של הפורטוגזים בזירות המזרח הרחוק. בחודשים פברואר-נובמבר [[1554]] הוא יצא להפלגה ל[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], במסגרת הארמדה של פרננדו דה מנזז, בה לקחו חלק יותר מ-1000 חיילים ומלחים ו-30 ספינות, ואת מרירותו באותה עת הוא הביע בשירו "Junto de um seco, fero e estéril monte" ("למרגלות גבעה שחונה, עקרה ומעוררת יראה"). עם חזרת הארמדה להודו הוא התמנה בידי המושל פרנסיסקו בָ‏רֶ‏טובָרֶטו, לו הקדיש מאוחר יותר את השיר "Auto do Filodemo", כ"נציב לענייני נפטרים בסביבותיה של סין" ("provedor-mor dos defuntos nas partes da China").
 
ב-[[1556]] הוא נסע ל[[מקאו]]. שם הוא חי ב[[מערה]], בה כתב חלק נכבד של '''"הלוזיטאנים"'''. באומץ לב הוא מנע את אובדן כתב היד של "הלוזיטאנים", שכבר היה בשלבי כתיבה מתקדמים (''cf''. Lus., X, 128), כאשר ספינה בה הפליג עלתה על שרטון בדלטת [[נהר המקונג]]. באסון הוא איבד את בת זוגו הסינית, שכונתה בפיו דינמני (Dinamene), לה הקדיש סדרת שירים. ייתכן כי טורי החריזה "Sôbolos rios" (בפורטוגזית ארכאית: "על פני נהרות") נכתבו בהשראת חוויה זו.