חינוך ממלכתי דתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏זרם המזרחי - שורשי החינוך הממלכתי דתי: רקע להקמת החינוך הממלכתי-דתי
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
מ הסרת תו כיווניות
שורה 39:
 
==מאפייני החמ"ד ותלמידיו==
בשנת הלימודים התשע"א למדו במערכת החינוך בישראל מגן טרום חובה ועד כיתה י"ב כ-1.57 מיליון תלמידים, כאשר 266,000 (17%) מתוכם למדו במערכות החינוך של החמ"ד. בבתי הספר עצמם (ללא הגנים) מהווים תלמידי החמ"ד 14% מכלל התלמידים במדינה{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 11 }}. ב-80% מבתי הספר העל-יסודיים בחמ"ד נהוגה הפרדה מגדרית בין בנים ובנות, כאשר בבתי הספר היסודיים מגמות ההפרדה התעצמו מאוד מאז שנת 2000: בעוד בשנת 2000 רק 43% מתלמידי החמ"ד בחינוך היסודי למדו בכיתות נפרדות בשנת 2015 כבר 61% למדו בכיתות נפרדות{{הערה|1=[[אייל ברגר]], [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[יולי 2015]], עמוד 27 }}. עם זאת, למרות שמדובר בחינוך דתי כ-25% מהתלמידים בחמ"ד מגיעים מבתים מסורתיים או חילוניים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 17 }}.
 
הרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החמ"ד מגוון וישנם פערים אשר תלויים במוצא האוכלוסייה ומקום המגורים. אחוז התלמידים מהעשירון העליון בחמ"ד הוא נמוך ומנגד אחוז התלמידים מהעשירון התחתון גבוה באופן ניכר{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 23-18 }}. כמו כן, מרבית אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לומדת במוסדות החמ"ד וכך גם כרבע מהתלמידים בעיירות הפיתוח הנם תלמידי מוסדות החמ"ד{{הערה|1=[[אייל ברגר]], [http://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2016/02/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[יולי 2015]], עמוד 82, עמוד 107 }}.
 
== מאפיינים לימודיים והישגים ==
שורה 48:
לבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי ישנן דרישות שונות של [[מקצועות חובה|מקצועות החובה]] לקבלת [[תעודת בגרות]]: לימוד מוגבר של תנ"ך ברמה של לפחות 3 יח"ל ולימודי [[תורה שבעל-פה|תושב"ע]] ברמת 3 יח"ל. בניגוד לבתי הספר של הממלכתי-חילוני, בתי הספר בחמ"ד יכולים לבחור בין לימודי [[מחשבת ישראל]] או [[ספרות]]. בחלק מבתי הספר ישנה חלוקה של יחידת לימוד אחת לספרות ואחת למחשבת ישראל, ובאחרים לומדים רק מחשבת ישראל. 
 
הישגי תלמידי החמ"ד בבחינות המיצ"ב נמוכים במעט מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי במקצועות מתמטיקה, מדעים ועברית. לעומת זאת, במקצוע האנגלית הישגי תלמידי החמ"ד נמוכים באופן ניכר מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי, ומגמה זו ניכרת גם באחוז הנמוך של תלמידי החמ"ד הניגשים לבחינת חמש יחידות באנגלית, ובהישגים הנמוכים של בוגרי החמ"ד בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch dati.pdf '''לימודי האנגלית בחברה הדתית-לאומית'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ינואר 2016]], עמוד 34‏34}}.
 
== בוגרי החמ"ד ==
מתוך כ-7,000 בנים המסיימים את כיתה י"ב בחמ"ד בכל שנתון, כ-30% ממשיכים ל[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] ו[[ישיבה|ישיבות גבוהות]], כ-15% ממשיכים למכינות קדם צבאיות, והיתר ממשיכים לגיוס צבאי רגיל עם סיום התיכון {{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 34‏34}}. כיום, "הכיפות הסרוגות" מהווים חלק ניכר בשדרת הפיקוד הזוטרה והבינונית של היחידות הקרביות בצה"ל, ויש להם נוכחות מוגברת ביחידות המובחרות של הצבא. ב-2007 פורסם כי כ-40 אחוזים מבוגרי [[קורס קצינים בצה"ל|קורס קצינים]] הם דתיים לאומיים{{הערה|{{nrg|מאת רועי שרון ופליקס פריש|בלי כיפות על מגרש המסדרים|630/543|31 באוגוסט 2007||1|1}}}}{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|13% מהמ"פים בצה"ל - מתנחלים; פי חמישה מחלקם באוכלוסייה|1.1223129|29 בספטמבר 2010}}}}.
 
לעומת זאת, רוב מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס של בנות לצבא וכך רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד אינן פונות לשירות צבאי אלא לשירות לאומי. כ-75% מבוגרות החמ"ד המבצעות שירות לאומי עושות זאת במשך שנה אחת לעומת 25% שהשירות הלאומי שלהן אורך שנתיים{{הערה|1=[[אריאל פינקלשטיין]], [http://www.toravoda.org.il/files/chinuch%20dati.pdf '''החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים'''], [[נאמני תורה ועבודה]], [[ספטמבר 2012]], עמוד 45-37‏37}}. עם זאת, כרבע מבוגרות החמ"ד פונות לשירות צבאי, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה באחוזי המתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד, תופעה שמעוררת דיון ומחלוקת בין הזרמים השונים בציונות הדתית.
 
==ראו גם==