משגור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ldorfman העביר את הדף מכר מותנה לשם מכר מותנה במשפט הישראלי: עיקר הערך עוסק בעניינים הקשורים למשפט הישראלי. מייד אצור ערך נפרד בנושא מכר מו... |
יצירת ערך בנושא מכר מותנה - קצרמר שראוי להרחיבו (נפרד מהאספקטים המשפטיים במשפט הישראלי, המובאים בערך נפרד) |
||
שורה 1:
'''מֶכֶר מֻתְנֶה''' או '''מִשְׁגּוֹר''' וב[[לועזית]], '''קוֹנְסִיגְנַצְיָה''', היא שיטת מכירה הנהוגה בענף ה[[קמעונאות]]. זוהי שיטת התקשרות בין ספק ללקוח, שבה ה[[סחורה]] נמצאת בבעלות הספק עד לרגע בו היא יוצאת מידי הלקוח - נמכרת ללקוח סופי או מוכנסת לשימוש.
== אופן מכירת הסחורה ==
בשיטה הנהוגה לרוב ב[[מסחר]], בעל חנות קונה סחורה מהיצרן ומציע אותה למכירה בחנותו, לאחר שכבר רכש את המלאי. בקונסיגנציה, לעומת זאת, בעל חנות מקבל את הסחורה מהיצרן ולא רוכש אותה, ומשלם ליצרן רק עבור מוצרים, מתוך הסחורה שקיבל, אשר נמכרו ללקוחות. לעומת שרשרת המכירה הרגילה, קונסיגנציה מיטיבה עם בעלי החנויות ומיטיבה פחות עם ספקי הסחורה. מסיבה זו, ניתן למצוא קונסיגנציה בענפים תחרותיים, כגון אופנת מעצבים, בהם לספקים (במקרה זה מעצבי האופנה) כוח מיקוח מצומצם מול בעלי חנויות. השיטה מתקיימת גם אצל נותני שירותים, כגון בתי חולים או מפעלים, המשלמים לספקים רק על מה שנצרך בפועל מן המלאי.
שיטת הקונסיגנציה יכולה לפעול כאשר אורך [[שרשרת אספקה|שרשרת האספקה]] גדול מ-2. במצב זה הגורם האמצעי בשרשרת (המתווך) נכנס להסכם עם הספק ומשלם לו רק עבור הסחורה שאותה העביר לשלב הבא בשרשרת האספקה, למרות שכל המלאי נמצא פיזית ברשותו. עבור הלקוח יש לקונסיגנציה יתרונות גדולים שכן ה[[מלאי]] הרשום מצטמצם וכך גם הנטל על [[תזרים מזומנים|תזרים המזומנים]]. עבור הספק יש בקונסיגנציה סיכונים שיש לנהלם. חשוב לזכור כי ערך המלאי בספרים של הספק זול משמעותית מערכו בספרי הלקוח.
[[קטגוריה:עסקים]]
[[קטגוריה:שיווק]]
| |||