הבדלים בין גרסאות בדף "יהודים-נוצרים"

 
== תולדות הכת היהודית-נוצרית ==
הנצרות החלה כזרם בתוך היהדות. כפי שהיו זרמים אחרים בני אותה תקופה ([[פרושים]], [[צדוקים]], [[איסיים]], [[בייתוסים]], [[תיראפויטים]], [[הפילוסופיה הרביעית]], [[אלכסאים]]). היהודים הנוצרים ראו עצמם כיהודים ופרט ל[[טבילה לנצרות|טבילה]] שהוסיפו לעצמם והאמונה כי [[ישו]]<nowiki/>ע היה [[משיח]] קיימו את [[מצווה|מצוות היהדות]] ([[כשרות]]{{הערה|"ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל-פגול וטמא" - מעשי השליחים י, 14}}, [[ברית מילה]]{{הערה|"וירדו אנשים מיהודה והם מורים את-האחים לאמר אם-לא תמולו כדת משה לא תושעון" - מעשי השליחים טו, 1}}, [[שמירת שבת]] וכו') ואף ראו ב[[בית המקדש]] את המרכז הרוחני והדתי שלהם{{הערה|"ויום יום היו שוקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את-הלחם בבית בבית" - מעשי השליחים ב, 46{{ש}}
"ופטרוס ויוחנן היו עולים יחדיו אל-המקדש לתפלת המנחה בשעה התשיעית" - מעשי השליחים ג, 1{{ש}}
"ויקח פולוס את-האנשים ויטהר אותם וממחרת בא אל-המקדש ויגד כי-מלאו ימי טהרתם עד כי-הקרב קרבן כל-אחד מהם" - מעשי השליחים כא 26}}. ביקורת שהייתה לישולישוע עצמו על הנעשה במקדש לא הייתה על עצם היותו של המקדש מרכז רוחני אלא על מעשי בני אדם במקדש (ה[[חלפן|חלפנים]] למשל).
 
לאחר מותם של [[יוחנן המטביל]] ו[[ישו]] התקיימו ביהדות במקביל שתי כתות בעלות מאפיינים דומים, תלמידי יוחנן ותלמידי ישוישוע.
 
כל חסידיו המוקדמים של ישוישוע, כמעט כל כותבי הספרים הכלולים בברית החדשה והנוצרים הראשונים במהלך המאה הראשונה היו ממוצא יהודי, כלומר נוצרים יהודים.
 
עד הצטרפותו של [[פאולוס]] לקהילת הנצרנים בירושלים והשינויים שערך בעיקרי האמונה, ההבדלים בין היהדות לנצרות היו זניחים ולכן היו יהודים שהגדירו עצמם תלמידי ישוישוע מנצרת (במושגי היום - נוצרים) ועדיין החשיבו עצמם כיהודים וכך גם הסביבה הקרובה ראתה בהם יהודים. היהודים הנוצרים ראו בהתחלה רק ביהודים מועמדים להצטרף לאמונתם אולם במשך הזמן הרעיון הנוצרי מצא חן גם בעיני נכרים (בעיקר בעלי תרבות הלניסטית) והם ביקשו להסתפח לכת. ברגע שהנכרים רצו להסתפח, התעוררו שאלות לגבי שני נושאים עיקריים והם שמירת הכשרות והמילה.
 
בחצר [[כנסיית דומינוס פלוויט]] בירושלים נמצאים קברים של יהודים-נוצרים מהמאות ה-1 וה-2.
משתמש אלמוני