יוליוס אבולה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 15:
אבולה החשיב עצמו למשמר ולנציג של ה[[מסורת|מסורות]] רוחניות בעידן המודרני, בו המסורתיות נזנחת לטובת ערכים אחרים. רעיונותיו המרכזיים ועיקרי משנתו נשזרים על פני שלושה ספרים שכתב: ''Revolt Against the Modern World'' ("מרד נגד העולם המודרני") שיצא לאור בשנת [[1934]], ''Men Among the Ruins'' ("האדם בין החורבות") שיצא בשנת [[1953]] ו-''Ride the Tiger'' ("רכב על הנמר") שיצא ב-[[1961]].
אבולה ניסה להשפיע בעזרת רעיונותיו הן על ה[[פשיזם]] והן על ה[[נאציזם]] החל מקומן של האידאולוגיות הללו ועד התמוטטות המשטר הפשיסטי באיטליה ב-1943, וכאשר זה נפל נמלט אבולה ל[[גרמניה הנאצית]]. בעודו שוהה בגרמניה, הוא הביע את התנגדותו ל[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|רפובליקת סאלו הסוציאלית]] והועסק בחברה המדעית הנאצית, ה[[אננארבה]], במחקר אודות ארגון [[הבונים החופשיים]]. בתום המלחמה הוא חזר לאיטליה, שם כתביו זכות לפופולריות רחבה בקרב חוגים ימניים, [[לאומנות|לאומנים]] ותנועות נאו-פשיסטיות צעירות. בהיקף רחב יותר - גם קבוצות רדיקאליות, אנטי דמוקרטיות ולאומניות ברחבי העולם הושפעו מכתביו והגותו, כמו גם מלומדים ואינטלקטואלים רבים ששאבו השארתם ממנו בדרגות שונות. האינטלקטואל האיטלקי פרנקו פרארזי, שהיה אחד מאותם מלומדים שהושפעו מאבולה, טען כי "דעותיו של אבולה הן מהרדיקליות והעקביות ביותר במאה העשרים בצאתן נגד הדמוקרטיה, הליברליות, ערכי השוויון והחופש".
==ביוגרפיה==
===שנותיו המוקדמות===
ג'וליו צ'זארה אנדראה אבולה נולד ב[[רומא]] למשפחה [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]] [[סיציליה|סיציליאנית]]. הוא שרת כפקח [[ארטילריה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ברמת אסיאג'ו (צפון-מזרח איטליה), החזית ה[[הרי האלפים|אלפינית]] בקמפיין הצבאי שנערך בין [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ו[[איטליה]], במסגרת [[מלחמת העולם הראשונה]]. מקץ המלחמה, נמשך אבולה ל[[אמנות]] ובמיוחד לזרמים [[אוונגרד|אוונגרדים]] ואף התרועע עם ה[[פוטוריזם|פוטוריסט]] האיטלקי [[פיליפו תומאזו מארינטי]] לתקופה קצרה. בהמשך הוא אף הפך לאחד מנציגי זרם ה[[דאדא]] באיטליה כאשר יצירותיו הפואטיות וציוריו תאמו לרוח הסגנון. ב[[1922]], לאחר שהגיע למסקנה שזרמי האוונגרד הופכים ממוסחרים יותר ובזמן שהחל לגבש דעותיו בעודו נכנס לעולם ה[[אקדמיה]], הוא צמצם את מידת ההתעניינות שלו באמנות, דבר שהתבטא גם בפיחות ביצירות הציור והשירה שיצר
בסביבת שנת [[1920]] החל להביע עניין רב בתורות הנסתר, במיסטיקה, ב[[טרנסצנדנטליות]] רוחנית ובחקר תורות 'בלתי-רציונליות'. עם הזמן הוא הקדיש זמן רב בהבנת תורות נסתר, סודות ה[[אלכימיה]] וה[[מיסטיקה]], כמו גם ברעיונות רוחנים אוריינטלים מתוך ה[[בודהיזם טיבטי]], ה[[וג'ריאנה]] וה[[יוגה]].
שורה 30:
אבולה המשיך להיות מעורב במידת מה בעולם העיתונאות בין השנים [[1934]] עד [[1943]] בהם היה העורך של הטור התרבותי בבטאון ''Regime Fascista'' שהיה שייך לפוליטיקאי הפשיסטי [[רוברטו פארינאצ'י]].
ב[[אוגוסט]] [[1941]] קרא בניטו מוסוליני את מאמרו של אבולה ''Sintesi di dottrina della razza'' ("סינתזת דוקרטינת הגזע"), והתרשם ממנו כל-כך עד אשר החליט להיפגש עם אבולה באופן אישי ולשבח אותו על כתיבתו ורעיונותו. אבולה גולל את פגישתו עם מוסוליני במאמרים מאוחרים ואמר כי מוסוליני מצא שהעקרונות הגזעניים ה"רומים" שהציג אבולה במאמר הם ייחודים למדיי ומרוחקים מהתאוריות הנאציות.
יחסו של יוליוס אבולה לפשיזם היה אמביווילנטי דבר שגרם לו לשמוע דברי תוכחה כנגדו מצד השלטון היות ששאיפותיו שלו מהמשטר הפשיסטי באיטליה לא תאמו את מטרותיו ושאיפותיו השלטון, מה שיצר זלזול מצידם של הבירוקרטים של המדינה דבר שבא ליד ביטוי בדחייתו של אבולה כשזה הציע להתנדב לשירות צבאי על מנת להלחם בקומוניסטים מהחזית הרוסית. למרות זאת, כאשר המשטר הפשיסטי באיטליה החל להתפרק ולאחר שמוסוליני הודח ונכלא, היה אבולה בין הראשונים לברכו לאחר שזה האחרון חולץ מהכלא על ידי הנאצים ב-[[1943]] וזאת למרות שאבולה לא היה חבר במפלגה הפשיסטית ולמרות שלא תמך לגמרי במשטר הפשיסטי.
לאחר כניעתה של איטליה לכוחות הברית ב-[[8 בספטמבר]] [[1943]], אבולה ערק לגרמניה ושהה שם עד קץ מלחמת העולם השנייה. במהלך שהותו, גויס אבולה על ידי האננרבה למחקר ב-[[וינה]] אודות הבונים החופשיים. אבולה היה עורך טיולים קבועים ברחובות העיר בזמן שהייתה מופצצת מהאוויר על ידי בעלות הברית, היות שלטענתו החוויות בעיר המופצצת עוזרות לו לתהות מהו יעודו וגורלו. במהלך הפצצה אווירית סובייטית במרץ או אפריל של [[1945]], חלקי פגז פגעו בעמוד השדרה שלו והוא הפך משותק בחלק גופו התחתון עד סוף חייו.
===אבולה וה-אס.אס===
| |||